מאמרים
על רקע הקיצוץ בסל התרופות הישראלי, אנחנו צפויים לחזור ולראות מחזות קורעי לב של חולים המתחננים על חייהם בפני חברי הוועדה. הסיפור על איך קוצץ הסל ומי המרוויחים והמפסידים מכך.
בשבוע שעבר הודיעו משרדי האוצר והבריאות באופן חגיגי על מינוי הוועדה להרחבת סל שירותי הבריאות לשנת 2011. השם הרשמי של הוועדה כולל אמנם את הביטוי "הרחבת" סל הבריאות, אבל כשחושבים על זה, משימתה העיקרית של הוועדה השנה תהיה לצמצם את סל הבריאות תוך ניסיון להביא לכך שמספר החולים שימותו כתוצאה מכך יהיה קטן ככל האפשר.
עבודת הוועדה, שקובעת בימים ימימה מי לחיים ומי לא, הופכת השנה למקברית במיוחד בעקבות החלטת הממשלה לצמצם משמעותית את סל הבריאות לעומת שנים עברו. סל הבריאות, שהיקפו מגיע לכ-5 מיליארד שקל, מורחב מדי שנה כדי להתאים אותו לגידול באוכלוסיה ולחידושים בתחום המחלות והתרופות. בשלוש השנים האחרונות הוא גדל מדי שנה ב-415 מיליון שקל. השנה החליטה הממשלה כי בשלוש השנים הבאות הסל יגדל ב-300 מיליון שקל בלבד מדי שנה. זו העוגה החדשה שאפתה הממשלה, והיא מגישה אותה לועדת סל הבריאות כדי שתחלק ממנה פירורים לחולים.
ועדת סל הבריאות מתמנה מדי שנה על ידי שרי הבריאות והאוצר, על פי חוק ביטוח הבריאות הממלכתי, הקובע שהוועדה היא זו, שמייעצת לממשלה ולמועצת הבריאות בעניין קביעת סדר העדיפויות בהוספת תרופות וטכנולוגיות רפואיות לסל השירותים.
כיו"ר הוועדה ימשיך לכהן גם השנה פרופ' רפי ביאר, מנהל בית החולים רמב"ם. לצידו תשמש כמרכזת הוועדה ד"ר אסנת לוקסנבורג, ראש המינהל לטכנולוגיות רפואיות ותשתיות במשרד הבריאות. בוועדה חברים פרופ' אהוד גרוסמן מהמרכז הרפואי שיבא, ד"ר זאב אהרונסון מקופ"ח מאוחדת, יאיר זילברשטיין ואיריס גינזבורג מאגף התקציבים במשרד האוצר, פרופ' דניאל ורדי מקופ"ח לאומית, פרופ' דניאל סטטמן, מרצה לפילוסופיה מאוניברסיטת חיפה, פרופ' דרורית הוכנר-צלניקר ופרופ' אליוט ברי מהמרכז הרפואי הדסה, בעז סופר סמנכ"ל רשות המיסים לשעבר, פרופ' חיים ביטרמן מהמרכז הרפואי כרמל, עו"ד יואל ליפשיץ ואילן סופר ממשרד הבריאות, ד"ר יעקב גרוס מהמרכז הרפואי מעיני הישועה, נורית דאבוש שהיתה יו"ר מועצת הרשות השנייה, פרופ' אבי פורת מהמרכז הרפואי האוניברסיטאי סורוקה, והרב משה חיים לאו מנתניה, בנו של הרב ישראל מאיר לאו.
אינטרסים והכרעות מוסריות
יש ביקורת על הרכב חברי ועדת הסל, שעל כתפיהם מוטלת אחריות כה רבה לחיי אדם. מדיניותו המוצהרת של סגן שר הבריאות, יעקב ליצמן, היא להחליף את חברי וועדת הסל מדי שנתיים, כדי לאפשר ריענון וגיוון דיעות, אבל בפועל, רבים מחברי הוועדה הם נציגי משרדי ממשלה וקופות החולים שעמדותיהם מוכתבות מהאינטרסים של שולחיהם.
בעייה נוספת היא העובדה שרבים מקרב חברי הוועדה הם רופאים, שיכולים לשפוט בהחלט את איכותה והתאמתה של התרופה אבל הכשרתם המקצועית אינה הופכת אותם לבקיאים בהכרעות מוסריות. בפועל, התחלופה היא בקרב נציגי הציבור, הפילוסוף והרב, שלעיתים הם אלה שנדרשים להכרעה הכואבת.
כדי להבין את עומס הבעיות המוני לפתחה של הוועדה, צריך להקשיב לפרופ' מנחם פיינרו, מי שהיה יו"ר ועדת סל הבריאות שקדם לפרופ' ביאר. בסיום תפקידו הוא אמר בראיון לגלובס: "הבעיה המרכזית של הסל היא, שבכלל צריך ועדת סל, כי אין מספיק כסף. תקציב הבריאות צריך להיות כל שנה על-פי מה שניתן שנה שעברה, פלוס תוספות שנובעות מהגידול הדמוגרפי. אבל תמיד מקזזים והתקציב עולה פחות מהעלייה הדמוגרפית ופחות מהזדקנות האוכלוסייה."
פרופ' פיינרו אומר שיש צורך לעדכן את סל הבריאות לפחות ב-2% בשנה ואילו התוספת שמאשרת ממשלת ישראל נמוכה מ-1%. התוצאה של השחיקה הזו בהיקף הסל ברורה: "אנחנו יותר מונעים תרופות מחולים מאשר מאשרים להם", אמר פיינרו, "אנחנו מקבלים בעל כורחנו תפקיד של אלוהים. אנחנו קובעים מי יחיה ומי ימות. מי יחיה חיים יותר טובים ומי פחות. המעמסה הנפשית על כל חבר ועדה היא אדירה."
"משימה קשה ומורכבת"
את כל זה אמר פיינרו בסיומה של שנה בה גדל תקציב סל התרופות ב-415 מיליון השקל. מה יגיד היו"ר הנוכחי של הוועדה, פרופ' ביאר, כשתקציב סל התרופות גדל ב-300 מיליון שקל בלבד?
"מדובר במשימה מורכבת הדורשת החלטות קשות, שכן התקציב העומד לצורך הרחבת הסל אינו יכול לספק מענה לכלל הטכנולוגיות המוצגות בפני הוועדה," הודה משרד הבריאות בהודעה שפרסם עם מינוי הוועדה והוסיף: "בלשכת סגן שר הבריאות בטוחים כי הוועדה תעשה כל מאמץ לעמוד במשימה באופן הטוב ביותר ובכך לסייע לכלל הציבור בישראל." סגן השר ליצמן, אגב, יודע היטב היכן מצויים 150 מיליון השקלים החסרים בתקציב הסל: הם נשאבו לתקציב שהוא יזם למימון טיפולי שיניים חינם לילדים, והותירו לחברי הוועדה "משימה מורכבת והחלטות קשות".
בימים שקדמו להחלטת הממשלה הכל עוד נראה אחרת. בישיבת השדולה לבריאות הציבור של הכנסת, בראשות ח"כ חיים אורון ממרצ, הושמעה קריאה למשרדי הבריאות והאוצר לפעול להגדלה משמעותית ואמיתית של תקציב סל שירותי הבריאות ובכלל זה התקציבים העומדים לרשות קופות החולים ובתי החולים, להגדלת תקציב סל התרופות ומניעת הכוונה לקצץ בתקציב הסל לעומת שנים קודמות.
ואילו מנכ"ל משרד הבריאות, ד"ר רוני גמזו אמר באותה ישיבה: "ההוצאה הציבורית לבריאות בישראל לא מספיק גבוהה ואין בה השקעה מספקת. משרד הבריאות מקדם את הגדלת תקציב הסל, תוספות טכנולוגיות לסל, הגדלת מספר מיטות האשפוז, הכשרת כוח אדם, הכללת בריאות השן ובריאות הנפש בחוק ביטוח בריאות ממלכתי. כל זה מחייב תוספת משאבים משמעותית למערכת הבריאות, שבהיעדרה המערכת תהפוך ללא טובה". אבל בסיום המו"מ עם האוצר התברר שלמשרד הבריאות יש הישג אדיר ותקציבו יגדל ב-900 מיליון שקל השנה, רק שאלה לא ילכו לתרופות.
במערכת הפוליטית התקבל הקיצוץ הזה בסל הבריאות כמעט בשוויון נפש. להוציא שניים או שלושה חברי כנסת שעוסקים בנושא, לאיש לא אכפת מהעניין כל עוד לא מתייצבות הפגנות חולי הסרטן בשערי הכנסת. מי שכן הגיבה, ובחריפות יתרה היתה חברת הכנסת ד"ר רחל אדטו מקדימה, רופאה במקצועה ובעבר סמנכ”ל המרכז הרפואי שערי צדק וחברה בוועדת סל התרופות.
"שביעות הרצון של משרד הבריאות לאור ה"הישג" בתוספת 300 מליון שקל לסל התרופות לשלוש השנים הקרובות מטעה והיא מבחינת זריית חול בעיניי הציבור," אומרת אדטו. "במקום עידכון סל התרופות ותוספת כספית קבועה מדי שנה כפי שהבטיחו מפלגות הקואליציה ערב הבחירות, קוצץ תקציב הסל בשליש יחסית לגודלו בשנים האחרונות. מגיע ציון לשבח למשרד האוצר, שהצליח בתרגיל פסיכולוגי לשדר תחושה של עמימות וחוסר וודאות לגבי תקציב סל התרופות."
גם יו"ר ההסתדרות הרפואית, ד"ר ליאוניד אידלמן, מתח ביקורת על התקציב ואמר: "אין בו בשורה לבעיות האמיתיות של מערכת הבריאות. ההסתדרות הרפואית מתנגדת לקיצוץ בתקציב עדכון סל התרופות ואנו חוששים כי התקציב לסל יהפוך לקופה קטנה לשימוש מטרות אחרות, על גבם של החולים".
ואילו ארגוני החולים נשמעים מיואשים לגמרי. מספר ארגונים שהתארגנו ביחד, בהם צב"י (צרכני בריאות ישראל), הוועד למלחמה באיידס, האגודה למלחמה בסרטן והאגודה לזכויות האזרח, פנו ליו"ר ועדת הכספים של הכנסת, ח"כ משה גפני, בבקשה שיפעל להגדלת תקציב סל התרופות: "משרדי האוצר והבריאות אינם שומעים את זעקת החולים", נאמר בפנייתם, "הם אטומים לסיכון שבקביעת תקציב סל כה נמוך. מדובר בתוספת הנמוכה ביותר בשנים האחרונות. סכום נמוך זה יביא להאצת השחיקה של סל השירותים, תרופות וטיפולים רבים וביניהם טיפולים מאריכי חיים, וטיפולים בעלי תרומה משמעותית לבריאות החולים. כל אלה יישארו מחוץ לסל וממילא מחוץ להישג ידם של מרבית החולים".
מנגד, טוענים במשרד האוצר ששבשלוש השנים האחרונות נוספו לסל התרופות יותר ממיליארד שקל וכיום הוא דומה בהיקפו לסלי התרופות במדינות אירופה, והוא כולל את כולל התרופות מצילות החיים הקיימות. באוצר מאשימים כי חברות הביטוח הפרטיות מפחידות את הציבור לשווא, כדי לעודד רכישת ביטוחים פרטיים לתרופות יקרות.
ענף התרופות כמרקחה
מי שנאלמו כמעט לחלוטין היו החברות הפועלות בענף, חברות התרופות הבינלאומיות הגדולות ויצרניות התרופות הישראליות. בסבך האינטרסים שמאפיין את הענף, לא ברור אם באופן אבסורדי הקיצוץ אינו מסייע בכלל לחברות מסויימות. למשל לחברות שהתרופות שלהן מובטחות ואילו התרופות של מתחרותיהן עלולות להידחות בגללו.
רון תומר, מנכ"ל חברת התרופות הישראלית אוניפארם, אומר שהקיצוץ יפגע ללא ספק במגמה שהסתמנה בשנים האחרונות להכנסה לסל של תרופות התורמות לאיכות החיים וזאת בנוסף לתרופות מצילות החיים. תרופות שנועדו לטפל בהשמנה, יתר לחץ דם או בריחת שתן הם דוגמאות למגמה זו. "ככל שהתקציב יהיה יותר מצומצם, העומס יהיה רב יותר והעוגה המחולקת תהיה קטנה יותר. מצד שני, לחברי הוועדה מאוד קשה שלא לאשר תרופות למחלות קשות ולהקדיש להם את התקציב הנדרש ולכן התוצאה תהיה פגיעה ביכולת לתת לציבור תרופות התורמות לאיכות החיים".
אחת הדוגמאות המפתיעות היא תרופת הציפראלקס של חברת לונדבק ומקבילותיה הגנריות - אסטו של אוניפארם ואסטאלופראם של טבע (ראו כתבה בעניין). למרות היותן תרופות חיוניות ויעילות ביותר לבעיית דיכאון וחרדה, הן נותרו מחוץ לסל התרופות. מצד שני, רופאים רבים רושמים אותן למטופלים. "ברגע שהרופא רשם למטופל את התרופה הזו, הוא גזר עליו הוצאה חודשית קבועה וגבוהה," אומר רון תומר, "וצריך לזכור שמדובר באנשים בלי הרבה כסף ולא פעם בלתי מועסקים בגלל מצבם."
לדבריו התרופות האלה נופלות בין הכיסאות כי לאיש, זולת המטופלים, אין עניין לקדם אותן: "לקופות החולים אין אינטרס לתת אותן בסל, כי כך הן יכולות לתת אותן במסגרת הביטוח המשלים, וגם לחברה המקורית אין עניין כי היא חוששת שהקופות יעדיפו לתת את התחליף הגנרי הזול יותר והתוצאה היא שהתרופה כלל לא נכללת בסל והנטל ממשיך ליפול על חולי הדיכאון." דוגמה נוספת שהוא מביא הן תרופות הסופר-סטטינים להפחתת כולסטרול, תרופות שקיימות כיום בגירסאות גנריות זולות אבל מאותן סיבות ממש לא נמצאות בסל התרופות ובכך נמנעת מציבור המטופלים תרופה מתאימה ויעילה הרבה יותר.
מנהל ענף הפרמצבטיקה בהתאחדות התעשיינים, ניר קנטור, מצטרף לעמדה, המבקשת לעודד הכנסת תרופות גנריות באופן מסיבי לסל: "הקיצוץ בתקציב סל התרופות, כפי שאישרה הממשלה, מחדד את הצורך של מערכת הבריאות להאיץ את המעבר לשימוש בתרופות גנריות, אשר בממוצע מחירן נמוך בכ- 80% ממחיר התרופות האינובטיביות, טרם השקת התרופות הגנריות." לדבריו, חישובים שנערכו בהתאחדות התעשיינים העלו כי מדי שנה מאושרות כעשר מולקולות חדשות של תרופות גנריות, המקטינות את ההוצאה על בריאות בכ-150 מיליון שקל נוספים. "בסך הכל, בעקבות התפתחות הגנריקה מצטמצמת מידי שנה בישראל ההוצאה על תרופות בלמעלה מ-2 מיליארד שקל.
אומר קנטור: "ככל שהרפואה מתקדמת, כך נפתחות יותר ויותר הזדמנויות בפני ציבור החולים לשפר את איכות חייהם ולהאריך חיים. די לראות מה קורה בארה"ב בעניין זה: בעקבות המשבר הכלכלי הגדול ממשל אובמה, שמבין את חשיבות נגישות ציבור החולים לתרופות גנריות, מגדיל באופן ניכר את תקציב המשרד לתרופות גנריות ב-FDA, במטרה להאיץ את תהליכי הבחינה והרישום של התרופות הגנריות. אני סבור שמגבלות התקציב גם בישראל מחייבות תוספת תקנים ותקציב ייעודי למשרד הבריאות לשם המשך פישוט תהליכי אישור התרופות הגנריות בישראל ורישומן. כל שקל שיושקע בעניין זה יניב תשואה גבוהה למשק ברמת קיצוץ בעלויות התרופות".
הימים אלה העניינים מתנהלים בעצלתיים. בקשות החברות להכנסת תרופות חדשות כבר זורמות למשרד הבריאות מאז תחילת השנה, אבל הוועדה אך מונתה וההתכנסות הראשונה שלה עוד רחוקה. אבל חכו לחודש דצמבר השנה, חכו ותראו אילו מאבקים יתנהלו על העוגה מצטמקת של התרופות.
פרופ' רפי ביאר, מנהל בית החולים רמב"ם
על רקע הקיצוץ בסל התרופות הישראלי, אנחנו צפויים לחזור ולראות מחזות קורעי לב של חולים המתחננים על חייהם בפני חברי הוועדה. הסיפור על איך קוצץ הסל ומי המרוויחים והמפסידים מכך.
בשבוע שעבר הודיעו משרדי האוצר והבריאות באופן חגיגי על מינוי הוועדה להרחבת סל שירותי הבריאות לשנת 2011. השם הרשמי של הוועדה כולל אמנם את הביטוי "הרחבת" סל הבריאות, אבל כשחושבים על זה, משימתה העיקרית של הוועדה השנה תהיה לצמצם את סל הבריאות תוך ניסיון להביא לכך שמספר החולים שימותו כתוצאה מכך יהיה קטן ככל האפשר.
עבודת הוועדה, שקובעת בימים ימימה מי לחיים ומי לא, הופכת השנה למקברית במיוחד בעקבות החלטת הממשלה לצמצם משמעותית את סל הבריאות לעומת שנים עברו. סל הבריאות, שהיקפו מגיע לכ-5 מיליארד שקל, מורחב מדי שנה כדי להתאים אותו לגידול באוכלוסיה ולחידושים בתחום המחלות והתרופות. בשלוש השנים האחרונות הוא גדל מדי שנה ב-415 מיליון שקל. השנה החליטה הממשלה כי בשלוש השנים הבאות הסל יגדל ב-300 מיליון שקל בלבד מדי שנה. זו העוגה החדשה שאפתה הממשלה, והיא מגישה אותה לועדת סל הבריאות כדי שתחלק ממנה פירורים לחולים.
ועדת סל הבריאות מתמנה מדי שנה על ידי שרי הבריאות והאוצר, על פי חוק ביטוח הבריאות הממלכתי, הקובע שהוועדה היא זו, שמייעצת לממשלה ולמועצת הבריאות בעניין קביעת סדר העדיפויות בהוספת תרופות וטכנולוגיות רפואיות לסל השירותים.
כיו"ר הוועדה ימשיך לכהן גם השנה פרופ' רפי ביאר, מנהל בית החולים רמב"ם. לצידו תשמש כמרכזת הוועדה ד"ר אסנת לוקסנבורג, ראש המינהל לטכנולוגיות רפואיות ותשתיות במשרד הבריאות. בוועדה חברים פרופ' אהוד גרוסמן מהמרכז הרפואי שיבא, ד"ר זאב אהרונסון מקופ"ח מאוחדת, יאיר זילברשטיין ואיריס גינזבורג מאגף התקציבים במשרד האוצר, פרופ' דניאל ורדי מקופ"ח לאומית, פרופ' דניאל סטטמן, מרצה לפילוסופיה מאוניברסיטת חיפה, פרופ' דרורית הוכנר-צלניקר ופרופ' אליוט ברי מהמרכז הרפואי הדסה, בעז סופר סמנכ"ל רשות המיסים לשעבר, פרופ' חיים ביטרמן מהמרכז הרפואי כרמל, עו"ד יואל ליפשיץ ואילן סופר ממשרד הבריאות, ד"ר יעקב גרוס מהמרכז הרפואי מעיני הישועה, נורית דאבוש שהיתה יו"ר מועצת הרשות השנייה, פרופ' אבי פורת מהמרכז הרפואי האוניברסיטאי סורוקה, והרב משה חיים לאו מנתניה, בנו של הרב ישראל מאיר לאו.
ועדת סל הבריאות – אינטרסים והכרעות מוסריות
יש ביקורת על הרכב חברי ועדת הסל, שעל כתפיהם מוטלת אחריות כה רבה לחיי אדם. מדיניותו המוצהרת של סגן שר הבריאות, יעקב ליצמן, היא להחליף את חברי וועדת הסל מדי שנתיים, כדי לאפשר ריענון וגיוון דיעות, אבל בפועל, רבים מחברי הוועדה הם נציגי משרדי ממשלה וקופות החולים שעמדותיהם מוכתבות מהאינטרסים של שולחיהם.
בעייה נוספת היא העובדה שרבים מקרב חברי הוועדה הם רופאים, שיכולים לשפוט בהחלט את איכותה והתאמתה של התרופה אבל הכשרתם המקצועית אינה הופכת אותם לבקיאים בהכרעות מוסריות. בפועל, התחלופה היא בקרב נציגי הציבור, הפילוסוף והרב, שלעיתים הם אלה שנדרשים להכרעה הכואבת.
כדי להבין את עומס הבעיות המוני לפתחה של הוועדה, צריך להקשיב לפרופ' מנחם פיינרו, מי שהיה יו"ר ועדת סל הבריאות שקדם לפרופ' ביאר. בסיום תפקידו הוא אמר בראיון לגלובס: "הבעיה המרכזית של הסל היא, שבכלל צריך ועדת סל, כי אין מספיק כסף. תקציב הבריאות צריך להיות כל שנה על-פי מה שניתן שנה שעברה, פלוס תוספות שנובעות מהגידול הדמוגרפי. אבל תמיד מקזזים והתקציב עולה פחות מהעלייה הדמוגרפית ופחות מהזדקנות האוכלוסייה."
פרופ' פיינרו אומר שיש צורך לעדכן את סל הבריאות לפחות ב-2% בשנה ואילו התוספת שמאשרת ממשלת ישראל נמוכה מ-1%. התוצאה של השחיקה הזו בהיקף הסל ברורה: "אנחנו יותר מונעים תרופות מחולים מאשר מאשרים להם", אמר פיינרו, "אנחנו מקבלים בעל כורחנו תפקיד של אלוהים. אנחנו קובעים מי יחיה ומי ימות. מי יחיה חיים יותר טובים ומי פחות. המעמסה הנפשית על כל חבר ועדה היא אדירה."
יו"ר ההסתדרות הרפואית: תקציב שאין בו בשורה למערכת הבריאות
את כל זה אמר פיינרו בסיומה של שנה בה גדל תקציב סל התרופות ב-415 מיליון השקל. מה יגיד היו"ר הנוכחי של הוועדה, פרופ' ביאר, כשתקציב סל התרופות גדל ב-300 מיליון שקל בלבד?
"מדובר במשימה מורכבת הדורשת החלטות קשות, שכן התקציב העומד לצורך הרחבת הסל אינו יכול לספק מענה לכלל הטכנולוגיות המוצגות בפני הוועדה," הודה משרד הבריאות בהודעה שפרסם עם מינוי הוועדה והוסיף: "בלשכת סגן שר הבריאות בטוחים כי הוועדה תעשה כל מאמץ לעמוד במשימה באופן הטוב ביותר ובכך לסייע לכלל הציבור בישראל." סגן השר ליצמן, אגב, יודע היטב היכן מצויים 150 מיליון השקלים החסרים בתקציב הסל: הם נשאבו לתקציב שהוא יזם למימון טיפולי שיניים חינם לילדים, והותירו לחברי הוועדה "משימה מורכבת והחלטות קשות".
סגן שר הבריאות, יעקב ליצמן
בימים שקדמו להחלטת הממשלה הכל עוד נראה אחרת. בישיבת השדולה לבריאות הציבור של הכנסת, בראשות ח"כ חיים אורון ממרצ, הושמעה קריאה למשרדי הבריאות והאוצר לפעול להגדלה משמעותית ואמיתית של תקציב סל שירותי הבריאות ובכלל זה התקציבים העומדים לרשות קופות החולים ובתי החולים, להגדלת תקציב סל התרופות ומניעת הכוונה לקצץ בתקציב הסל לעומת שנים קודמות.
ואילו מנכ"ל משרד הבריאות, ד"ר רוני גמזו אמר באותה ישיבה: "ההוצאה הציבורית לבריאות בישראל לא מספיק גבוהה ואין בה השקעה מספקת. משרד הבריאות מקדם את הגדלת תקציב הסל, תוספות טכנולוגיות לסל, הגדלת מספר מיטות האשפוז, הכשרת כוח אדם, הכללת בריאות השן ובריאות הנפש בחוק ביטוח בריאות ממלכתי. כל זה מחייב תוספת משאבים משמעותית למערכת הבריאות, שבהיעדרה המערכת תהפוך ללא טובה". אבל בסיום המו"מ עם האוצר התברר שלמשרד הבריאות יש הישג אדיר ותקציבו יגדל ב-900 מיליון שקל השנה, רק שאלה לא ילכו לתרופות.
במערכת הפוליטית התקבל הקיצוץ הזה בסל הבריאות כמעט בשוויון נפש. להוציא שניים או שלושה חברי כנסת שעוסקים בנושא, לאיש לא אכפת מהעניין כל עוד לא מתייצבות הפגנות חולי הסרטן בשערי הכנסת. מי שכן הגיבה, ובחריפות יתרה היתה חברת הכנסת ד"ר רחל אדטו מקדימה, רופאה במקצועה ובעבר סמנכ”ל המרכז הרפואי שערי צדק וחברה בוועדת סל התרופות.
"שביעות הרצון של משרד הבריאות לאור ה"הישג" בתוספת 300 מליון שקל לסל התרופות לשלוש השנים הקרובות מטעה והיא מבחינת זריית חול בעיניי הציבור," אומרת אדטו. "במקום עידכון סל התרופות ותוספת כספית קבועה מדי שנה כפי שהבטיחו מפלגות הקואליציה ערב הבחירות, קוצץ תקציב הסל בשליש יחסית לגודלו בשנים האחרונות. מגיע ציון לשבח למשרד האוצר, שהצליח בתרגיל פסיכולוגי לשדר תחושה של עמימות וחוסר וודאות לגבי תקציב סל התרופות."
גם יו"ר ההסתדרות הרפואית, ד"ר ליאוניד אידלמן, מתח ביקורת על התקציב ואמר: "אין בו בשורה לבעיות האמיתיות של מערכת הבריאות. ההסתדרות הרפואית מתנגדת לקיצוץ בתקציב עדכון סל התרופות ואנו חוששים כי התקציב לסל יהפוך לקופה קטנה לשימוש מטרות אחרות, על גבם של החולים".
ואילו ארגוני החולים נשמעים מיואשים לגמרי. מספר ארגונים שהתארגנו ביחד, בהם צב"י (צרכני בריאות ישראל), הוועד למלחמה באיידס, האגודה למלחמה בסרטן והאגודה לזכויות האזרח, פנו ליו"ר ועדת הכספים של הכנסת, ח"כ משה גפני, בבקשה שיפעל להגדלת תקציב סל התרופות: "משרדי האוצר והבריאות אינם שומעים את זעקת החולים", נאמר בפנייתם, "הם אטומים לסיכון שבקביעת תקציב סל כה נמוך. מדובר בתוספת הנמוכה ביותר בשנים האחרונות. סכום נמוך זה יביא להאצת השחיקה של סל השירותים, תרופות וטיפולים רבים וביניהם טיפולים מאריכי חיים, וטיפולים בעלי תרומה משמעותית לבריאות החולים. כל אלה יישארו מחוץ לסל וממילא מחוץ להישג ידם של מרבית החולים".
מנגד, טוענים במשרד האוצר שבשלוש השנים האחרונות נוספו לסל התרופות יותר ממיליארד שקל וכיום הוא דומה בהיקפו לסלי התרופות במדינות אירופה, והוא כולל את כולל התרופות מצילות החיים הקיימות. באוצר מאשימים כי חברות הביטוח הפרטיות מפחידות את הציבור לשווא, כדי לעודד רכישת ביטוחים פרטיים לתרופות יקרות.
ענף התרופות כמרקחה
מי שנאלמו כמעט לחלוטין היו החברות הפועלות בענף, חברות התרופות הבינלאומיות הגדולות ויצרניות התרופות הישראליות. בסבך האינטרסים שמאפיין את הענף, לא ברור אם באופן אבסורדי הקיצוץ אינו מסייע בכלל לחברות מסויימות. למשל לחברות שהתרופות שלהן מובטחות ואילו התרופות של מתחרותיהן עלולות להידחות בגללו.
רון תומר, מנכ"ל חברת התרופות הישראלית אוניפארם, אומר שהקיצוץ יפגע ללא ספק במגמה שהסתמנה בשנים האחרונות להכנסה לסל של תרופות התורמות לאיכות החיים וזאת בנוסף לתרופות מצילות החיים. תרופות שנועדו לטפל בהשמנה, יתר לחץ דם או בריחת שתן הם דוגמאות למגמה זו. "ככל שהתקציב יהיה יותר מצומצם, העומס יהיה רב יותר והעוגה המחולקת תהיה קטנה יותר. מצד שני, לחברי הוועדה מאוד קשה שלא לאשר תרופות למחלות קשות ולהקדיש להם את התקציב הנדרש ולכן התוצאה תהיה פגיעה ביכולת לתת לציבור תרופות התורמות לאיכות החיים".
אחת הדוגמאות המפתיעות היא תרופת הציפראלקס של חברת לונדבק ומקבילותיה הגנריות – אסטו של אוניפארם ואסטאלופראם של טבע (ראו כתבה בעניין). למרות היותן תרופות חיוניות ויעילות ביותר לבעיית דיכאון וחרדה, הן נותרו מחוץ לסל התרופות. מצד שני, רופאים רבים רושמים אותן למטופלים. "ברגע שהרופא רשם למטופל את התרופה הזו, הוא גזר עליו הוצאה חודשית קבועה וגבוהה," אומר רון תומר, "וצריך לזכור שמדובר באנשים בלי הרבה כסף ולא פעם בלתי מועסקים בגלל מצבם."
הכנסת תרופות גנריות לסל הבריאות חוסכת מאות מיליונים בכל שנה
לדבריו התרופות האלה נופלות בין הכיסאות כי לאיש, זולת המטופלים, אין עניין לקדם אותן: "לקופות החולים אין אינטרס לתת אותן בסל, כי כך הן יכולות לתת אותן במסגרת הביטוח המשלים, וגם לחברה המקורית אין עניין כי היא חוששת שהקופות יעדיפו לתת את התחליף הגנרי הזול יותר והתוצאה היא שהתרופה כלל לא נכללת בסל והנטל ממשיך ליפול על חולי הדיכאון." דוגמה נוספת שהוא מביא הן תרופות הסופר-סטטינים להפחתת כולסטרול, תרופות שקיימות כיום בגירסאות גנריות זולות אבל מאותן סיבות ממש לא נמצאות בסל התרופות ובכך נמנעת מציבור המטופלים תרופה מתאימה ויעילה הרבה יותר.
מנהל ענף הפרמצבטיקה בהתאחדות התעשיינים, ניר קנטור, מצטרף לעמדה, המבקשת לעודד הכנסת תרופות גנריות באופן מסיבי לסל: "הקיצוץ בתקציב סל התרופות, כפי שאישרה הממשלה, מחדד את הצורך של מערכת הבריאות להאיץ את המעבר לשימוש בתרופות גנריות, אשר בממוצע מחירן נמוך בכ- 80% ממחיר התרופות האינובטיביות, טרם השקת התרופות הגנריות." לדבריו, חישובים שנערכו בהתאחדות התעשיינים העלו כי מדי שנה מאושרות כעשר מולקולות חדשות של תרופות גנריות, המקטינות את ההוצאה על בריאות בכ-150 מיליון שקל נוספים. "בסך הכל, בעקבות התפתחות הגנריקה מצטמצמת מידי שנה בישראל ההוצאה על תרופות בלמעלה מ-2 מיליארד שקל.
אומר קנטור: "ככל שהרפואה מתקדמת, כך נפתחות יותר ויותר הזדמנויות בפני ציבור החולים לשפר את איכות חייהם ולהאריך חיים. די לראות מה קורה בארה"ב בעניין זה: בעקבות המשבר הכלכלי הגדול ממשל אובמה, שמבין את חשיבות נגישות ציבור החולים לתרופות גנריות, מגדיל באופן ניכר את תקציב המשרד לתרופות גנריות ב-FDA, במטרה להאיץ את תהליכי הבחינה והרישום של התרופות הגנריות. אני סבור שמגבלות התקציב גם בישראל מחייבות תוספת תקנים ותקציב ייעודי למשרד הבריאות לשם המשך פישוט תהליכי אישור התרופות הגנריות בישראל ורישומן. כל שקל שיושקע בעניין זה יניב תשואה גבוהה למשק ברמת קיצוץ בעלויות התרופות".
הימים אלה העניינים מתנהלים בעצלתיים. בקשות החברות להכנסת תרופות חדשות כבר זורמות למשרד הבריאות מאז תחילת השנה, אבל הוועדה אך מונתה וההתכנסות הראשונה שלה עוד רחוקה. אבל חכו לחודש דצמבר השנה, חכו ותראו אילו מאבקים יתנהלו על העוגה מצטמקת של התרופות.
