מאמרים
מהן התחנות המרכזיות בקריירה שלך שהובילו אותך לתפקיד הנוכחי?
לפני החברה הנוכחית, עבדתי בארה"ב כסמנכ"ל פיתוח בחברת (NY (Vision Sciences, אשר מפתחת אנדוסקופים גמישים לדיאגנוסטיקה (אף אוזן גרון, ציסטוסקופיה, ברונכוסקופיה וכו'). גויסתי לחברה על מנת להוביל שינוי טכנולוגי ממוצרים שהיו מבוססים על טכנולוגית סיבים אופטיים למוצרים המבוססים על טכנולוגית מצלמות ווידאו דיסטליות. קודם לכן עבדתי, מוביל פרוייקטי פיתוח וכמנהל תפעול בחברת Cbyond שנמכרה לחברת ACMI האמריקאית. לפני כן עבדתי כמהנדס מערכת וכמנהל פרויקט בחברת 3DV Systems שנמכרה לאחרונה למיקרוסופט.
מה משך אותך בתפקיד?
חיפשתי להקים חברה משלב הרעיון הראשוני, כפי שאני מבין את האופן שיש לעשות זאת. הרגשתי בשל היות וצברתי את הניסיון והבנה הנדרשים בכדי להמנע מטעויות, שלפי מיטב שיפוטי, חברות עושות ולנסות ולעשות דברים קצת אחרת. רציתי להקים חברת סטארט-אפ שמהרגע הראשון חושבת ומתנהלת כמו חברה גדולה וזה מתבטא בין היתר בהתייחסות לאלמנטים כמו בידול, מיקוד, רגולציה, ניסויים פרה קליניים וקליניים, Reimbursement, תהליכי פיתוח מסודרים וכו'. רציתי להיות חלק מחברה שנותנת מענה לצורך מהותי כפי שמשתמשי הקצה רואים אותו לפני שניגשים למימוש. לשים דגש על הטווית הדרך מראש. Stimatix GI היתה בדיוק בשלב שבו יכולתי לממש זאת.
לטווח הארוך, בניית "גוף ידע" בתוך החברה משתלם יותר
מה הייחוד של הטכנולוגיה או המוצר שלכם?
חברת Stimatix GI מפתחת שתלים סיליקונים המאפשרים שליטה על סוגרים טבעיים עבור אנשים עם סטומה (סטומה היא הטיית מעי לדופן הבטן כתוצאה מניתוח כריתת סרטן מעי, IBD, מחלת כרוהן וכו') במטרה לשפר את איכות חייו באופן משמעותי. הפתרונות כיום הם כאלה שתכולת המעי נאספת לשקית המוצמדת לדופן בטן ללא שליטה, פתרון שאמנם מאריך את החיים, אולם בו זמנית- פוגם באיכותם. הפתרון שלנו, סוגר מלאכותי מסיליקון, מחזיר את השליטה על סוגרים ומשפר את איכות החיים באופן מהותי. מעבר לכך, המוצר שלנו פותר בעיות אינהרטיות הקיימות בפתרונות הקיימים כמו בקע פרהסטומלי, פגיעה בעור סביב הסטומה וכו', וכפועל יוצא מקטין את ההוצאה הרפואית הכוללת על סיבוכיים קליניים אלה.
צמצום היקף הסיבוכים הקליניים, הוזלת הטיפול ושיפור איכות החיים של אנשים עם סטומה
מה היו האתגרים המרכזיים שעמדו בפניך כשנכנסת לתפקיד, וכיצד התמודדת איתם?
האתגר המרכזי הגיע מייד לאחר שהבנו שאין בתוך החברה ניסיון רלוונטי לבעיה שאותה עלינו לפתור. הגעתי לחברה מעולם אנדוסקופי ללא ניסיון ספציפי בתחום בו עוסקת החברה. כבר בימים הראשונים של חיי החברה, על רקע חוסר הניסיון וחוסר הידע המתאימים, היה עלינו לקבל ההחלטה מרכזית האם להוציא את הפיתוח לקבלנות משנה, או לקחת סיכון ולפתח ידע בתוך "הבית" דרך גיוס אנשים לחברה. בסופו של דבר לאחר בחינה של האפשריות שעמדו על הפרק הסקתי שבראיה לטווח ארוך, בניית "גוף ידע" בתוך החברה הוא הדבר הנכון לעשות. למרות הסיכון הכרוך בכך החלטתי להתמודד עם הפיתוח בתוך הבית. וזו ללא ספק ההחלטה הכי טובה שקיבלתי עד היום בנוגע לחברה.
יש לנו כעת את היכולת להטמיע רעיונות חדשים באופן מיידי ומהיר וליישמם ובעלות נמוכה ביחס לאלטרנטיבה. למרות לעיתים נדמה שהשקעה במחקר ופיתוח בתוך החברה יקר יותר על פני העבודה דרך קבלני משנה, העובדה היא שלטווח הארוך, גיוס כוח אדם איכותי ובניית גוף ידע בתוך החברה יוצרת ערך תוך הורדת עלות כוללת.
למעשה כיום יש לנו את היתרונות של חברה קטנה המתנהלת בזריזות, אך מתוך תפישת איכות ללא פשרות בדומה לחברות גדולות כמו אולימפוס, ACMI וכו'.
איזה מין מנהל אתה?
אף שהדבר נשמע קלישאתי, אני מאמין שמנהל צריך לדעת להעמיד סביבו את האנשים הטובים ביותר מבלי להרגיש מאויים, לצור סביבה שמקדמת דיון פתוח, לדעת להקשיב, לקבוע מדיניות, לקבל החלטות ולישמם. אני מקשיב לאנשיי אבל גם יודע בסוף תהליך בירור ולקבל ההחלטות ולהוציאם לפועל.
קרנות ההון הופכות ממוקדות ומעורבות יותר בניהול החברות בהן השקיעו
כיצד מתמודדת החברה שלך עם המשבר הכלכלי?
עד כה החברה מתבססת על כסף שגוייס מהמדען הראשי וכן דרך החממה הטכנולוגית. בשלב זה יש לנו די כסף בקופה לממן את הפעילות לפחות לשנה וחצי הקרובים. יחד עם זאת על רקע הקושי לגייס כספים בעיקר בימים אלה של משבר פיננסי שעדיין לא ברור שהסתיים, ניהול נכון של חברת סטארט-אפ מחייב לא לשקוט על השמרים. כל זמן שהחברה לא ריווחית, היא צריכה להתנהל במנטליות "גיוס מתמיד". וכפועל יוצא לחשוב, לתכנן, ולפעול כיצד להפוך את החברה לברת גיוס בסבב הבא.
כיצד אתה רואה את מצבה של תעשיית מדעי החיים בישראל כיום? מהן נקודות החוזק והחולשה של ישראל כשחקנית בתחום זה?
השוק הישראלי מאופיין בפעילות יזמית פנטסטית. יש המון רעיונות חדשים שעולים כל הזמן. הבעיה נעוצה בעיקר ביכולת להגיע לשוק. גם בארה"ב וגם באירופה, מחסומי הכניסה לשוק נעשים גבוהים יותר ויותר. התהליך שעל החברות לעבור עד הגעתן לשוק נעשה יקר יותר, הרגולציה מחמירה, והעלות של התהליך כולו הולכת וגדלה עם הזמן, ומגמה הזו לא תחלוף בטווח בנראה לעין. התהליך מחייב אותנו להיות ממוקדים יותר, לברור באופן קפדני יותר איפה ובמה להשקיע, ובהם להביא למיצוי מירבי את היתרונות היחסיים שלנו על גבי המתחרים.
התעשייה תצטרך לסמן לעצמה את הרעיונות והתחומים שבאמת בעלי פוטנציאל, ובהם להשקיע כדי להעלות את הסיכוי לצלוח את המשוכות הנ"ל. אגב ביטוי לכך ניתן למצוא בעובדה שכיום בניגוד לעבר, קרנות ההון סיכון משקיעות סכומים גבוהים יותר אך במספר חברות מצומצם יותר. כמו כן, מרגע ההשקעה, הן מעורבות באופן פעיל יותר בניהול החברות בהן השקיעו.
אילו מגמות אתה מזהה כיום בענף שלך בתעשיית מדעי החיים?
פיתוחים חדשים בתחום המכשור הרפואי, מעבר להוכחת האפקטיביות שלהן, יצטרכו להראות חסכון בעלות הכוללת למממן. להערכתי דרישה זו רק תלך ותחמיר ומי שלא יעמוד בה יסונן.
ניתוחים עצמם יעשו פחות פולשניים ובעתיד יעשו דרך פתחים טבעיים במידת האפשר. כן הולך ונעשה רלוונטי יותר ויותר הדיון לגבי ניתוחים שיעשו באמצעות רובוטיקה. קשה להעריך לאן זה ילך, אולם כיום כבר ניתן לראות שחברות כדוגמת אינטואיטיב שמבצעות ניתוחים על ידי רובוטים, עושות חייל.
הטיפ החשוב ביותר הוא לוודא שהחברה אכן מטפלת בעיה שמחפשת פתרון, ולא להפך! לזקק את הצורך, ולוודא שניתן מענה לצורך ממשי.
לסיכום: ספר לנו משהו שלא ידענו עליך
אני מצייר ומצלם וקורא בזמני החופשי . ובעיקר נהנה להיות עם המשפחה.
