מאמרים
ד"ר אריאל כץ, מנכ"ל אנזימוטק (Enzymotec), מכהן בתפקידו זה כ-10 שנים, מאז שהחברה יצאה מהחממה. כץ הגיע לניהול החברה כשהיו בה שלושה אנשים – היום היא מונה 200 עובדים.
ד"ר אריאל כץ, מנכ"ל אנזימוטק
מהן התחנות המרכזיות בקריירה שלך שהובילו אותך לתפקיד הנוכחי?
הגעתי מתפקידים בכירים בחברת תרכובות ברום, שם עבדתי 14 שנה. המעבר מחברה גדולה לחברה קטנה היה קשה ומאתגר אבל נחמד.
מה משך אותך בתפקיד?
הרצון לבנות משהו חדש וטכנולוגי.
מה הייחוד של הטכנולוגיה או המוצר שלכם?
אנחנו חברה שגם מפתחת, גם מייצרת וגם משווקת את מוצריה. היא בנויה על אשכול של טכנולוגיות שנוגע בביולוגיה, הנדסה, מזון וקוסמטיקה ולא מתרכז רק בתחום אחד. אמנם בהתחלה החברה היתה מבוססת בעיקר על טכנולוגיה הקשורה באנזימים, אולם מאז פיתחנו טכנולוגיות רבות נוספות. כיום אנחנו מפתחים מוצרים פעילים שיושבים על התפר שבין התזונה הקלינית לתרופות.
איך היית מגדיר את החזון של החברה?
אנחנו רוצים להיות חברה תעשייתית גדולה. כיום אנחנו מפתחים דור חדש של מוצרי פארמה ושואפים להביא ללקוחות שלנו מוצר תרופתי.
מהם הערכים המאפיינים את הארגון?
חריצות, צניעות ויושר.
מה היו האתגרים המרכזיים שעמדו בפניך כשנכנסת לתפקיד, וכיצד התמודדת איתם?
היה לנו בסיס טכנולוגי, והיה צריך להחליט לאן הולכים איתו. היה צורך לבנות מודל עסקי, לבנות תוכנית עסקית ולהחליט על הדרך שלנו.
תוכל לתאר את יחסיך עם הבורד?
הבורד לא השתנה כבר 10 שנים. מדובר באותם גורמים שהאמינו בנו מאז ומעולם, והיחסים איתם ממש מצוינים.
מה חשוב לך בבחירת הצוות הניהולי שלך?
אנחנו קודם כל מחפשים אנשים טובים. באופן כללי, חשוב לנו לגדל את האנשים שלנו מבפנים. חשוב לנו שהם יאמינו בערכי החברה, שיהיו צנועים וחכמים.
איזה מין מנהל אתה?
אני משתדל שלא להפריע לאנשיי לעבוד. עסוק יותר באסטרטגיה ופחות בעניינים השוטפים.
כיצד מתמודדת החברה שלך עם המשבר הכלכלי?
אמנם היתה ירידה מסוימת במכירות, אולם המשבר לא פגע בנו מאוד. לא פיטרנו, לא קיצצנו בשכר ואפילו המשכנו בגיוס אנשים.
כיצד אתה רואה את מצבה של תעשיית מדעי החיים בישראל כיום? מהן נקודות החוזק והחולשה של ישראל כשחקנית בתחום זה?
ישראל מהווה גוף ידע מצוין, אולם המכשולים בתעשיית מדעי החיים הם בעיקר תרבותיים וניהוליים.
ניהוליים – בגלל שהתעשייה צעירה, לא גדלו כאן מנהלים שמנוסים בהובלת חברות ברמת מורכבות כזו שדורשת חברה מתחום מדעי החיים.
תרבותיים – התעשייה הזו דורשת סבלנות רבה, וישראלים הינם קצרי רוח.
אלו מגמות אתה מזהה כיום בענף שלך בתעשיית מדעי החיים?
אני חושב שהכיוון אליו ישראל צריכה לשאוף (וכנראה שלשם תגיע) הוא ניצול של הידע הרב שיש לה בתחום הביוטכנולוגיה, עבור תעשיות ירוקות, תעשיות המזון וכיוצא באלה.
מהו הטיפ שהיית נותן למנהלים בתחום מדעי החיים בתחילת דרכם?
להתאזר בהרבה סבלנות!
לסיכום, מנה שלושה דברים שלא ידענו עליך.
יש לי דוקטורט במתמטיקה, למרות שהתואר הראשון הוא בכימיה.
אני עם אשתי מאז גיל 4(!). אנחנו מכירים מהגן.
בדיוק חזרתי מטיול אופנועים באוסטרליה עם שני בניי.
