מאמרים
נובודרמיקס (Novodermix), החברה שמנהל אמיר ברזילי, עוסקת בפיתוח תרופות לשיפור והקטנת צלקות. ברזילי מכהן בתפקידו מזה כשנה וחצי, אך הוותק שלו בתעשייה מקיף לא פחות מ-24 שנים. לכן אין פלא כי לפני שהגיע לנובודרמיקס עבר במספר תחנות מרשימות: יזם ומנכ"ל אינטק, חברת מכשור רפואי בתחום האורטופדיה; יזם ומנכ"ל סיריוס טכנולוגיות, חברת תוכנה בתחום של רישומים אלקטרוניים רפואיים; מנכ"ל אבוג'ן, הפועלת בתחום הנדסה גנטית של צמחים; מנכ"ל נוטריניה, חברה בתחום תוספי מזון ביו-אקטיביים לפגים ותינוקות; יזם ומנכ"ל נובופיד, חברה בתחום שיפור ביצועי הגדילה של חיות לבשר; יזם ויו"ר אפליסוניקס, חברת מכשור רפואי מבוסס אולטרסאונד לתחום האסתטי; יזם ומנכ"ל קוראוליס, חברת מכשור רפואי לטיפול בחולי אי-ספיקת לב; וכן שותף עצמאי בקרן שלון ונצ'רס.
אמיר ברזילי
מה משך אותך בתפקיד הנוכחי?
היכולת להביא לשוק הבינלאומי מוצר יעיל ובטוח לטיפול בבעיה קשה (צלקות) אשר כיום אין לה שום פתרון אמיתי.
מה ייחודו של המוצר שלכם?
המוצר הראשון שלנו מבוסס על תרופה קיימת הנלקחת דרך הפה לטיפול באפילפסיה. החברה הוקמה על בסיס מחקר אנקדוטלי שגילה את היעילות הבלתי צפויה של התרופה לשיפור משמעותי של צלקות. באורח טבעי, החברה מפתחת גרסה טופיקאלית (קרם) שהינה יעילה ובטוחה יותר מן הגרסה הנלקחת דרך הפה. כיום, השיטות הקיימות לשיפור צלקות כוללות ניתוח פלסטי, קילוף כימי עמוק, או פציעת העור לעומק בלייזר (על מנת לעודד תגובת ריפוי). כל השיטות הללו יקרות, מכאיבות, ומלוות בתופעות לוואי לא פשוטות, ויעילותן לאחר 6-12 חודשים אינה עולה על 20%-30% במקרים הטובים.
מה היו האתגרים המרכזיים שעמדו בפניך כשנכנסת לתפקיד?
הצורך והרצון להוכיח את יעילות ובטיחות הגרסה הטופיקאליות הראשונה של המוצר בבני אדם בתוך 6-9 חודשים, בהינתן תקציב מזערי והתחלה למעשה מנקודת האפס (דהיינו, משלב פיתוחן של הפורמולציות הטופיקאליות הראשוניות למוצר).
מהם הערכים המאפיינים את הארגון שלך?
צניעות, דוגמא אישית, חתירה עקבית למטרה, כבוד והערכה לכל אדם המעורב בהשגת יעדי החברה, לקיחת סיכונים מבוקרים.
מה חשוב לך בבחירת הצוות הניהולי שלך?
עצמאות, אסרטיביות, יכולת עמידה על דעה והגנה עליה, גם אם היא בניגוד לדעת שאר ההנהלה. בנוסף, חתירה בלתי מתפשרת אל המטרה, שילוב בין יסודיות לתעוזה וחוסר חשש לנסות (ולהיכשל) בבדיקת גבולות המוצר. ולבסוף, בחינה רציונאלית וביקורתית של המציאות – לא להתאהב במה שאנחנו עושים.
כיצד מתמודדת החברה שלך עם המשבר הכלכלי?
כמו בכל העולם, כך גם עבורנו – היכולת לגייס לחברה השקעות חדשות מאז שלהי 2008 ועד לפני כחודשיים הייתה לא פרקטית. אך כיוון שהחברה נבנתה מראש כחברה וירטואלית (אני כמנכ"ל ועובד יחיד, וכל השאר קבלני משנה הפועלים אד-הוק), השליטה שלנו בהיקף הפעילות וההוצאות היא מלכתחילה טובה. לכן אנחנו צולחים יחסית בשלום את המשבר, שעדיין לא נגמר.
חברה שאינה חותרת להביא מוצר לשוק, אין לה זכות קיום
כיצד אתה רואה את מצבה של תעשיית מדעי החיים בישראל כיום? מהן נקודות החוזק והחולשה של ישראל כשחקנית בתחום?
החולשה המרכזית של תעשיית מדעי החיים בישראל, כמו בכל תעשיית ההיי-טק, היא חוסר האמונה של החברות והמשקיעים הישראליים בבניית חברות ישראליות שיפרצו ויכבשו את העולם. עקב כך, חברות צעירות נבנות כשהן מכוונות לאקזיט מוקדם, לרוב בערכים נמוכים.
אני מאמין שאם חברה אינה חותרת בעקביות להביא מוצר טוב לשוק, למכור אותו בהיקפים משמעותיים ולהביא תועלת של ממש ללקוחותיה או צרכניה – אין לה זכות קיום של ממש. לצערי, אני בין הקולות הבודדים שדוגלים בפילוסופיה אופרטיבית זאת.
לגבי נקודות החוזק – ישראל היא מובילה עולמית ביכולת לפתח במהירות, בצוות קטן ובתקציב קטן עוד יותר, אבות-טיפוס של מוצרים רפואיים חדשניים, ולהביא אותם להוכחת יכולת בניסויים פרה-קליניים / קליניים. ביתרון המשמעותי הזה צריך להשתמש כבסיס לבניית תעשייה מפותחת של חברות בתחום מדעי החיים, שעוברות לשלב המכירות הגלובאליות. אני מחכה ליום שבו חברות ישראליות בתחום מדעי החיים עם מכירות משמעותיות (ולא טבע) רוכשות חברות אחרות לצורך הרחבת וביסוס פעילותן הבינלאומית.
אלו מגמות אתה מזהה כיום בענף שלך בתעשיית מדעי החיים?
בתחום התרופות, לאור העלויות ההולכות וגדלות של הבאת תרופה אתית חדשה לשוק, אני סבור שנראה דגש גדול יותר, בקרב חברות התרופות הגדולות והסטארט-אפים כאחד, על תחום ה-Drug Repurposing, המקצר את זמן ההגעה לשוק ב-5-7 שנים, ומוריד את העלויות לכדי פחות מ-20% מעלות פיתוח תרופה אתית חדשה.
בתחום המכשור הרפואי, אני צופה עלייה הדרגתית במשקלם של פתרונות משולבי מכשור ותרופה (Drud-Device Combinations) כדור הבא של הפתרונות.
הזמן הוא המשאב היקר ביותר
מהם הטיפים שהיית נותן למנהלים בתחום מדעי החיים בתחילת דרכם?
- בראש ובראשונה, היו בטוחים בצורך גדול בשוק ובעמדה המשמעותית שלכם בתחום הקניין הרוחני. הטכנולוגיה ליישום הפתרון היא משנית (וברוב המקרים, כבר זמינה על המדף היכן שהוא בעולם).
- הזמן שלכם, ולא הכסף, הוא המשאב היקר ביותר שלכם. עד שלא בחנתם פרוטו-טייפ של המוצר על בני אדם הסובלים מן הבעיה אותה אתם מנסים לפתור, אינכם יודעים דבר. תמיד עליכם לחתור להגיע, בזמן הקצר ביותר ובתקציב המינימאלי האפשרי, לבחינת המוצר על בני אדם (מבלי להקריב את נושא הבטיחות). עדיף לגלות אחרי 9 חודשים ו-250 אלף דולר, שהתיאוריה או הניסויים לא עובדים, ולסגור את העסק – מאשר לבזבז שנים ומיליוני דולרים של משקיעים כדי להגיע לאותה מסקנה.
- בכל ניסוי שאתם מבצעים, תכננו מראש לגלות לא רק מה המוצר עושה בהצטיינות, אלא גם מה הוא לא יודע לעשות. תמיד עדיף שהחברה, ולא השותפים או הלקוחות שלה, תגלה ראשונה את מגבלות המוצר.
- תפעלו את החברה בתקציב קטן מהמקובל, צוות הנהלה מצומצם ורב-תחומי, והשלימו כל פעילות שאינה כוללת ידע ליבה על ידי שימוש נקודתי בקבלני משנה או יועצים חיצוניים. רק כך תוכלו לייצר גמישות מרבית לאירועים חיצוניים שאינם בשליטתכם, ולהגיע לייצר ערך משמעותי לבעלי המניות ולעצמכם.
- חתרו תמיד ובעקביות להבאת מוצר ראשון אל השוק הבינלאומי, ובנו את החברה ותוכניתה האסטרטגית בהתאם. זו הדרך הטובה ביותר לייצור ערך לחברה, גם אם בסופו של דבר תגיע הצעת רכש משחקן גדול בשוק.
- בהגדרה, סטארט-אפ פועל במרחב אי-ודאות גדול, ומועד לטעות ולהיאלץ לשנות כיוון תוך כדי תנועה. לכן, נסו תמיד לגייס יותר כסף ממה שהתוכנית שלכם צריכה על פי מודל ה-EXCEL שפיתחתם. ככל הנראה תזדקקו לו.
לסיכום, מנה שלושה דברים שלא ידענו עליך.
אני ושני אחיי הצעירים בוגרי קורס חובלים וקורס קציני ים מתקדם, וכל השלושה שירתנו כקצינים בספינות טילים של חיל הים. לאור העובדה שאנחנו בנים למשפחה ירושלמית שורשית, זהו שיא שטרם נופץ. אני חובב נלהב של שייט, טייס, רכיבת אופני שטח וצילום.
בת זוגי, אני וארבעת ילדנו מתגוררים בכוכב יאיר, כיוון שאנחנו רואים ערך מיוחד בחיים ביישוב קהילתי המבוסס על מעורבות וקשר בין-אישי הדוק בין התושבים על כל גווניהם.
