מאמריםעידו אגמון מנכ"ל חממת מיט"ב, חממה ותיקה וגדולה, המונה בפורטפוליו שלה כחמש עשרה חברות הנמצאות בתקופת החממה וכחמש עשרה חברות בוגרות נוספות, אשר יצאו מהחממה.
עידו אגמון מנכ"ל חממת מיט"ב, חממה ותיקה וגדולה, המונה בפרוטפוליו שלה כחמש עשרה חברות הנמצאות בתקופת החממה וכחמש עשרה חברות בוגרות נוספות, אשר יצאו מהחממה.
בתחילת דרכו עבד עדו כאנליסט במשרד לייעוץ אסטרטגי, אשר סייע במהלכים אסטרטגים של חברות מתחומים שונים כגון מיזוגים ורכישות, אסטרטגיה שיווקית ועוד. לאחר מכן עבד למשך תקופה קצרה בתחום השיווק והמכירות.
רוב ניסיונו המקצועי מגיע ממשרד הייעוץ "מחשבה חופשית" אשר מתמחה בליווי חברות טכנולוגיה לשם השגת תקציבים למחקר ופיתוח ממקורות ממשלתיים ופדרליים כדוגמת המדען הראשי וה- NIH בארה"ב. בחברה זו ביצע שורה של תפקידים, תוך התמחות בחברות מתחום מדעי החיים. בתפקידו האחרון שימש כדירקטור בתחום תמיכות ה NIH. במסגרת עבודתו עבד מול חברות סטרט אפ בתחום הביוטק, בחן טכנולוגיות רבות וכתב תוכניות עבודה בשיתוף עם ההנהלה הבכירה בחברות אלו.
לימים עבר לתפקיד סמנכ"ל פיתוח עסקי בחממת ATI מקבוצת ביומדיקס.
בחמשת החודשים האחרונים עומד בראש חממת מיט"ב, הנמצאת גם היא בשליטת קבוצת ביומדיקס.
מה משך אותך בתפקיד?
קסם לי האתגר להרים חברות מאפס, ולהיות מעורב בכל תהליך פיתוח המוצר משלבי הטכנולוגיה הראשוניים ועד להצלחה המסחרית. התפקיד דורש מעורבות ויכולת קבלת החלטות במגוון רחב של נושאים ודיסציפלינות. מבין תחומי הטכנולוגיה, תחום מדעי החיים הוא אולי המורכב והמאתגר ביותר, בבואנו לתרגם מחקר מדעי להצלחה מסחרית.
מהו הסגנון הניהולי שלך ?
אני מאמין מאוד במשימה מתוך קביעת מטרות ברורות ומעדיף לעשות את העבודה הנדרשת "בלי רעש וצלצולים". אני בהחלט מאמין בהענקת יד חופשית לעובדים- הן ברמת החממה והן בחברות החממה השונות,, אך עם זאת לעזור לתמוך ולהתערב על פי הצורך. אני מאמין ומעריך יצירתיות ויוזמה בקרב העובדים.
מה הייחוד של החממה שלכם?
החממה נמנית על מספר מאד מצומצם של חממות המתמחות אך ורק במדעי החיים, ומשקיעות משאבים ניכרים לא רק במכשור רפואי, אלא גם בביוטכנולוגיה ובפארמה "קלאסית" יותר, עם מספר הצלחות משמעותיות בתחום.
מעבר להתמחות הספציפית של החממה, חשוב לציין את המעטפת של קבוצת ביומדיקס כולה, המכילה משקיעים ויזמים מן המובילים בתחומם בארץ, וקרנות כדוגמת פונטיפקס, המביאות לשולחן ניסיון נרחב בתחום, יכולת משמעותית להשקעות המשך בהיקפם גדולים, קשרים אישיים עם חברות בין לאומיות וידע פיננסי נרחב.
החממה מעורבת בהשקעות בתחום זה על כל גווניו – ביוטכנולוגיה, מכשור רפואי, הנדסה רפואית, דיאגנוסטיקה ופארמה קלאסית, כאשר המשותף לחברות הוא הצורך בשלבים רגולטורים, ניסויים בבעלי חיים, ניסויים קליניים ועבודה צמודה עם יועצים קליניים וכדומה.
מטבע הדברים, הפרויקטים דורשים תהליכי פיתוח ארוכים. השקעה בפרויקטים מסוגים שונים יוצרת פורטפוליו מגוון, התורם רבות לניהול סיכונים החממה.
איך היית מגדיר את החזון של החברה?
המטרה העיקרית של החממה היא להצמיח חברות טובות ובריאות בסך כל המשאבים המוגבלים, ולהביא חברות בזמן קצר להצמחת ערך ממשי. עקב הזמן המוגבל בחממה, המאמץ צריך להיות מושקע בהוספת ערך מהירה לחברה המתבטאת בהוכחת ייתכנות טכנולוגית וכדומה, באופן שיאפשר לצרף לחברת החממה משקיעים נוספים- אסטרטגיים או פיננסיים אשר יסייעו להביא את החברה לעצמאות והצלחה מסחרית.
מי מעורב בכך?
צוות החממה כולו- אני, מנהל הכספים, המנהלת המדעית, קבוצת ביומדיקס וקרן פונטיפקס שעימה יש לנו קשרים מצוינים. העבודה היא משותפת בין כל אילו ואחרים וכולם נרתמים למען החברות השונות.
מה היו האתגרים המרכזיים שעמדו בפניך כשנכנסת לתפקיד, וכיצד התמודדת איתם?
האתגרים הם גם אתגרים עסקיים וגם אתגרים אישיים.
קיים חיפוש מתמיד של פרויקטים חדשים והשקעות אטרקטיביות לשם הזרמת "דם חדש" לחממה. ובמקביל סיוע ותמיכה משמעותית לחברות הקיימות.
כמנהל חדש אני צריך ללמוד את החברות הקיימות אשר היו רגילות לסגנון ניהול מסוים שאולי שונה משלי, אני צריך לדעת איך לחלק את הזמן והמשאבים שברשותי נכון על מנת להשקיע ולקדם את הנושאים על פי סדר עדיפויות נכון. המוטו שלי הוא ש"אם משהו לא שבור לא צריך לתקן", כלומר איפה שהדברים עובדים כמו שצריך לא צריך לגעת.
תוכל לתאר את יחסיך עם הבורד?
ל"מיטב" דירקטוריון מכובד אשר מכיל משקיעים ובעלי מניות מהמובילים בארץ. הקשר עם הבורד הוא קשר יומיומי. כל חבר בבורד מסייע בתחומו לחברות בחממה, אם באמצעות חברות במועצת המנהלים של החברות עצמן, ועם באמצעות סיוע אחר כעזרה בהשקעות, חוזים, עבודה מול יועצים וקישור לגורמים אסטרטגיים.
האם גייסת עובדים לחממה? מה חשוב לך בבחירת הצוות הניהולי שלך?
כן, ואנו קולטים כל הזמן עובדים חדשים. הגיוס הראשון היה המינוי של ד"ר אורית שקד, ה- CTO של החממה. אורית מגיעה מחברת טבע, דוקטור למדעי החיים ובעברה הובילה חברת חממה. בימים אלו החממה מגייסת מהנדסים, מובילי פרויקטים ומשרות נוספות עבור חברות קיימות וחדשות.
בבואנו לגייס עובד חדש, חשוב לבחון את יכולות הצוות הקיים בחברה- מה קיים בצוות, אילו אתגרים עומדים בפניו, ואילו יכולות דרושות לו עדיין להגשמתם. למשל, במידה והפיתוח לקראת סיום אעדיף מועמדים בעלי פן עסקי וניהולי, במידה והטכנולוגיה אינה בשלה אעדיף מישהו חזק טכנולוגית.
כיצד מתמודדת החברה שלך עם המשבר הכלכלי?
בעקבות המשבר קשה הרבה יותר להשיג משקיעים נוספים. אם בעבר משקיעים היו מוכנים להשקיע כבר לאחר ניסוי חיות מוגבל, היום המשקיעים דורשים לראות את הטכנולוגיה בשלבים מאוחרים יותר, כגון ניסויים קליניים. המשקיעים בתקופה זו חוששים לקחת סיכונים גבוהים מידי.
החברות צריכות לעבוד באופן יעיל יותר ולחשוב היטב על הכסף אשר נמצא בקופה וכיצד יהיה נכון להשתמש בו.
אני חושב שיחד עם זאת ישנם מספר יתרונות למשבר עבור החממה עצמה. החממה יכולה לבחור פרויקטים בשלים אשר עברו כברת דרך רבה יותר מחוץ לחממה, ובנוסף החממה יכולה לקבל כח אדם מיומן יותר אשר מגיע כתוצאה מפיטורים בתעשייה.
חברות החממה מוכרות פוטנציאל רב ומאפשרות הזדמנות לאנשים לגדול בתוך חברה ותרום לה רבות. ברמה האישית החממה מעניקה תחושה של הגשמה עצמית וסיפוק וזה מאוד שונה מההרגשה שאתה "בורג" בחברה גדולה ומבוססת, למשל.
כיצד אתה רואה את מצבה של תעשיית מדעי החיים בישראל כיום?
אני מאמין שישראל היא שחקנית גדולה בשוק מדעי החיים. בישראל יש שילוב מעניין בין רמה גבוהה מאוד של מחקר אקדמאי בתחום מדעי החיים ובין חוצפה ישראלית, "דרייב" יזמי ויכולת אלתור, אשר יוצרים תמהיל חיובי ליצירה של סטרט-אפים. רמת הרפואה בישראל היא מהגבוהות בעולם והעולם כולו מכיר בכך.
מה ישראל צריכה לשפר בתעשיית מדעי החיים?
יש לנו עדיין מה ללמוד בתהליכי ניהול החברות ובמיוחד באופן יצירתן של חברות גדולות ועצמאיות בתחום. חשוב לזכור כי תהליכים מול חברות בינלאומיות אורכים זמן רב זמן, וצריך לדעת לנהל נכון תהליכים כאלה.
ברמת המדינה, על התקציבים המושקעים במחקר ופיתוח לגדול משמעותית בכדי לאפשר תחרות ראויה עם העולם סביבנו. כמו כן, תקציב רב שנתי למשרד המדען הראשי והחממות בפרט עשוי לתרום משמעותית ליציבות והצלחת הענף.
מהו הטיפ שהיית נותן למנהלים בתחום מדעי החיים בתחילת דרכם?
מנהל כשלעצמו לא צריך להיות מומחה להכל, כי לעולם הוא לא יכול להקיף את כל התחומים המגוונים בהם עליו לטפל. החוכמה והאתגר המשמעותי הוא לגייס אנשים רלוונטיים ומוצלחים- כעובדים או יועצים לחברה, שישלימו את הצרכים הללו בצורה הטובה ביותר.
לסיכום: מנה שלושה דברים שלא ידענו עליך…
1. אני פריק של ביולוגיה,, ונהנה אישית בכל פעם מחדש ללמוד ולהכיר טכנולוגיות חדשות.
2. אני מאמין בלהתנסות באופן עצמאי בתחומים בהם אני עוסק, כמו למשל ניסויי חיות.
3. עברתי לפני 5 חודשים לגליל לצורך עבודתי, ובתור תל אביבי לשעבר מדובר בחוויה אמיתית.
עדו אגמון
בתחילת דרכו עבד עדו כאנליסט במשרד לייעוץ אסטרטגי, אשר סייע במהלכים אסטרטגים של חברות מתחומים שונים כגון מיזוגים ורכישות, אסטרטגיה שיווקית ועוד. לאחר מכן עבד למשך תקופה קצרה בתחום השיווק והמכירות.
רוב ניסיונו המקצועי מגיע ממשרד הייעוץ "מחשבה חופשית" אשר מתמחה בליווי חברות טכנולוגיה לשם השגת תקציבים למחקר ופיתוח ממקורות ממשלתיים ופדרליים כדוגמת המדען הראשי וה- NIH בארה"ב. בחברה זו ביצע שורה של תפקידים, תוך התמחות בחברות מתחום מדעי החיים. בתפקידו האחרון שימש כדירקטור בתחום תמיכות ה NIH. במסגרת עבודתו עבד מול חברות סטרט אפ בתחום הביוטק, בחן טכנולוגיות רבות וכתב תוכניות עבודה בשיתוף עם ההנהלה הבכירה בחברות אלו.
לימים עבר לתפקיד סמנכ"ל פיתוח עסקי בחממת ATI מקבוצת ביומדיקס.
בחמשת החודשים האחרונים עומד בראש חממת מיט"ב, הנמצאת גם היא בשליטת קבוצת ביומדיקס.
מה משך אותך בתפקיד?
קסם לי האתגר להרים חברות מאפס, ולהיות מעורב בכל תהליך פיתוח המוצר משלבי הטכנולוגיה הראשוניים ועד להצלחה המסחרית. התפקיד דורש מעורבות ויכולת קבלת החלטות במגוון רחב של נושאים ודיסציפלינות. מבין תחומי הטכנולוגיה, תחום מדעי החיים הוא אולי המורכב והמאתגר ביותר, בבואנו לתרגם מחקר מדעי להצלחה מסחרית.
מהו הסגנון הניהולי שלך?
אני מאמין מאוד במשימה מתוך קביעת מטרות ברורות ומעדיף לעשות את העבודה הנדרשת "בלי רעש וצלצולים". אני בהחלט מאמין בהענקת יד חופשית לעובדים- הן ברמת החממה והן בחברות החממה השונות, אך עם זאת לעזור לתמוך ולהתערב על פי הצורך. אני מאמין ומעריך יצירתיות ויוזמה בקרב העובדים.
מה הייחוד של החממה שלכם?
החממה נמנית על מספר מאד מצומצם של חממות המתמחות אך ורק במדעי החיים, ומשקיעות משאבים ניכרים לא רק במכשור רפואי, אלא גם בביוטכנולוגיה ובפארמה "קלאסית" יותר, עם מספר הצלחות משמעותיות בתחום.
מעבר להתמחות הספציפית של החממה, חשוב לציין את המעטפת של קבוצת ביומדיקס כולה, המכילה משקיעים ויזמים מן המובילים בתחומם בארץ, וקרנות כדוגמת פונטיפקס, המביאות לשולחן ניסיון נרחב בתחום, יכולת משמעותית להשקעות המשך בהיקפם גדולים, קשרים אישיים עם חברות בין לאומיות וידע פיננסי נרחב.
החממה מעורבת בהשקעות בתחום זה על כל גווניו – ביוטכנולוגיה, מכשור רפואי, הנדסה רפואית, דיאגנוסטיקה ופארמה קלאסית, כאשר המשותף לחברות הוא הצורך בשלבים רגולטורים, ניסויים בבעלי חיים, ניסויים קליניים ועבודה צמודה עם יועצים קליניים וכדומה.
מטבע הדברים, הפרויקטים דורשים תהליכי פיתוח ארוכים. השקעה בפרויקטים מסוגים שונים יוצרת פורטפוליו מגוון, התורם רבות לניהול סיכונים החממה.
איך היית מגדיר את החזון של החברה?
המטרה העיקרית של החממה היא להצמיח חברות טובות ובריאות בסך כל המשאבים המוגבלים, ולהביא חברות בזמן קצר להצמחת ערך ממשי. עקב הזמן המוגבל בחממה, המאמץ צריך להיות מושקע בהוספת ערך מהירה לחברה המתבטאת בהוכחת ייתכנות טכנולוגית וכדומה, באופן שיאפשר לצרף לחברת החממה משקיעים נוספים- אסטרטגיים או פיננסיים אשר יסייעו להביא את החברה לעצמאות והצלחה מסחרית.
מי מעורב בכך?
צוות החממה כולו- אני, מנהל הכספים, המנהלת המדעית, קבוצת ביומדיקס וקרן פונטיפקס שעימה יש לנו קשרים מצוינים. העבודה היא משותפת בין כל אילו ואחרים וכולם נרתמים למען החברות השונות.
מה היו האתגרים המרכזיים שעמדו בפניך כשנכנסת לתפקיד, וכיצד התמודדת איתם?
האתגרים הם גם אתגרים עסקיים וגם אתגרים אישיים.
קיים חיפוש מתמיד של פרויקטים חדשים והשקעות אטרקטיביות לשם הזרמת "דם חדש" לחממה. ובמקביל סיוע ותמיכה משמעותית לחברות הקיימות.
כמנהל חדש אני צריך ללמוד את החברות הקיימות אשר היו רגילות לסגנון ניהול מסוים שאולי שונה משלי, אני צריך לדעת איך לחלק את הזמן והמשאבים שברשותי נכון על מנת להשקיע ולקדם את הנושאים על פי סדר עדיפויות נכון. המוטו שלי הוא ש"אם משהו לא שבור לא צריך לתקן", כלומר איפה שהדברים עובדים כמו שצריך לא צריך לגעת.
תוכל לתאר את יחסיך עם הבורד?
ל"מיטב" דירקטוריון מכובד אשר מכיל משקיעים ובעלי מניות מהמובילים בארץ. הקשר עם הבורד הוא קשר יומיומי. כל חבר בבורד מסייע בתחומו לחברות בחממה, אם באמצעות חברות במועצת המנהלים של החברות עצמן, ועם באמצעות סיוע אחר כעזרה בהשקעות, חוזים, עבודה מול יועצים וקישור לגורמים אסטרטגיים.
האם גייסת עובדים לחממה? מה חשוב לך בבחירת הצוות הניהולי שלך?
כן, ואנו קולטים כל הזמן עובדים חדשים. הגיוס הראשון היה המינוי של ד"ר אורית שקד, ה- CTO של החממה. אורית מגיעה מחברת טבע, דוקטור למדעי החיים ובעברה הובילה חברת חממה. בימים אלו החממה מגייסת מהנדסים, מובילי פרויקטים ומשרות נוספות עבור חברות קיימות וחדשות.
בבואנו לגייס עובד חדש, חשוב לבחון את יכולות הצוות הקיים בחברה- מה קיים בצוות, אילו אתגרים עומדים בפניו, ואילו יכולות דרושות לו עדיין להגשמתם. למשל, במידה והפיתוח לקראת סיום אעדיף מועמדים בעלי פן עסקי וניהולי, במידה והטכנולוגיה אינה בשלה אעדיף מישהו חזק טכנולוגית.
כיצד מתמודדת החברה שלך עם המשבר הכלכלי?
בעקבות המשבר קשה הרבה יותר להשיג משקיעים נוספים. אם בעבר משקיעים היו מוכנים להשקיע כבר לאחר ניסוי חיות מוגבל, היום המשקיעים דורשים לראות את הטכנולוגיה בשלבים מאוחרים יותר, כגון ניסויים קליניים. המשקיעים בתקופה זו חוששים לקחת סיכונים גבוהים מידי.
החברות צריכות לעבוד באופן יעיל יותר ולחשוב היטב על הכסף אשר נמצא בקופה וכיצד יהיה נכון להשתמש בו.
אני חושב שיחד עם זאת ישנם מספר יתרונות למשבר עבור החממה עצמה. החממה יכולה לבחור פרויקטים בשלים אשר עברו כברת דרך רבה יותר מחוץ לחממה, ובנוסף החממה יכולה לקבל כח אדם מיומן יותר אשר מגיע כתוצאה מפיטורים בתעשייה.
חברות החממה מוכרות פוטנציאל רב ומאפשרות הזדמנות לאנשים לגדול בתוך חברה ותרום לה רבות. ברמה האישית החממה מעניקה תחושה של הגשמה עצמית וסיפוק וזה מאוד שונה מההרגשה שאתה "בורג" בחברה גדולה ומבוססת, למשל.
כיצד אתה רואה את מצבה של תעשיית מדעי החיים בישראל כיום?
אני מאמין שישראל היא שחקנית גדולה בשוק מדעי החיים. בישראל יש שילוב מעניין בין רמה גבוהה מאוד של מחקר אקדמאי בתחום מדעי החיים ובין חוצפה ישראלית, "דרייב" יזמי ויכולת אלתור, אשר יוצרים תמהיל חיובי ליצירה של סטרט-אפים. רמת הרפואה בישראל היא מהגבוהות בעולם והעולם כולו מכיר בכך.
מה ישראל צריכה לשפר בתעשיית מדעי החיים?
יש לנו עדיין מה ללמוד בתהליכי ניהול החברות ובמיוחד באופן יצירתן של חברות גדולות ועצמאיות בתחום. חשוב לזכור כי תהליכים מול חברות בינלאומיות אורכים זמן רב זמן, וצריך לדעת לנהל נכון תהליכים כאלה.
ברמת המדינה, על התקציבים המושקעים במחקר ופיתוח לגדול משמעותית בכדי לאפשר תחרות ראויה עם העולם סביבנו. כמו כן, תקציב רב שנתי למשרד המדען הראשי והחממות בפרט עשוי לתרום משמעותית ליציבות והצלחת הענף.
מהו הטיפ שהיית נותן למנהלים בתחום מדעי החיים בתחילת דרכם?
מנהל כשלעצמו לא צריך להיות מומחה להכל, כי לעולם הוא לא יכול להקיף את כל התחומים המגוונים בהם עליו לטפל. החוכמה והאתגר המשמעותי הוא לגייס אנשים רלוונטיים ומוצלחים- כעובדים או יועצים לחברה, שישלימו את הצרכים הללו בצורה הטובה ביותר.
לסיכום: מנה שלושה דברים שלא ידענו עליך...
1. אני פריק של ביולוגיה, ונהנה אישית בכל פעם מחדש ללמוד ולהכיר טכנולוגיות חדשות.
2. אני מאמין בלהתנסות באופן עצמאי בתחומים בהם אני עוסק, כמו למשל ניסויי חיות.
3. עברתי לפני 5 חודשים לגליל לצורך עבודתי, ובתור תל אביבי לשעבר מדובר בחוויה אמיתית.
אני רוצה לומר שאני עוקב בדריכות אחרי מר אגמון כבר שנים ובתור בן אדם הבקיא בתחום הביו-טכנולוגיה אני מזהה כי יש לנו פה עסק עם בחור צעיר ורציני אשר עתידו עוד לפניו.
אני מנבא כי עוד נשמע רבות על מר אגמון הצעיר וצופה לו גדולות.
להתרשמותי עידו מהווה שילוב נדיר של יכולת אבחנה מעולה, כושר ניתוח מזהיר, צניעות ורצינות.
שכמותו נדירים במחוזותינו וחבל, אגמון הצעיר מרנין את הלב ואני מאחל לו הצלחה רבה!