מאמרים
על זה באמת עוד לא חשבו: גלולה שמודיעה לרופא כשהמטופל בלע אותה. חוקרים באוניברסיטת פלורידה מצאו דרך לוודא, שהמטופלים מילאו אחר הוראות הרופא בלקיחת התרופות, וזאת באמצעות הוספת שבב זעיר ואנטנה מתעכלת לקפסולת תרופות סטנדרטית.
בשירולה: מאבק באי הציות התרופתי
בינתיים מדובר באב טיפוס שמיועד לסלול את הדרך לייצור המוני של גלולות מסוג חדש, אשר מאותתות על בליעתן באופן מיידי לרופא, לבני המשפחה או למדענים, שעובדים עם המטופלים במסגרת ניסויים בתרופות.
"אנחנו מדברים על דרך יעילה לוודא, שהמטופל שלך לוקח את התרופה שלו באופן מסודר," אומר ריזוואן בשירולה, חוקר בתחום האלקטרוניקה והנדסת המחשבים באוניברסיטת פלורידה.
לדבריו, נחיצות התרופה נובעת מכך שמטופלים רבים שוכחים או מסרבים או לא מצליחים לבלוע את הגלולות לפי ההוראות שקיבלו. תופעה זו גורמת לבעיות קשות: היא מאריכה את משך האישפוז של חולים בבתי חולים, היא מגדילה את ההוצאות הכרוכות בטיפול והיא פוגעת קשות בהצלחתם של ניסויים בתרופות.
איגוד הלב האמריקאי (AHA) מכנה את התופעה "הבעיה מספר אחת בטיפול במחלות לב כיום". מחקרים מצאו למשל, שמטופלים עם מחלות כרוניות נוטלים רק כמחצית מכמות התרופות שנרשמה להם. לפי ה-AHA, כ-10% מהוצאות בתי החולים נובעות ממטופלים שאינם פועלים לפי המרשמים שנתנו להם הרופאים. מחקרים אחרים מצאו שאי-לקיחת תרופות לפי ההוראות גורמת ל-218 אלף מקרי מוות בארה"ב מדי שנה.
"אי-ציות תרופתי" כפי שנקראת התופעה, היא בעייה קשה בתחום המחקרים הרפואיים, מסביר בשירולה. לדבריו אי-נטילת התרופות מעוותת את תוצאות המחקרים והופכת אותם לחסרי משמעות. זו הסיבה שחוקרים דורשים פעמים רבות אישור ויזואלי שהמטופלים אכן לקחו את התרופות, מה שמתברר כהליך יקר מאוד במקרים בהם מספר הנבדקים מגיע למאות או לאלפים.
"הרעיון הוא לאפשר לטכנולוגיה לעשות זאת בדרך פחות מעיקה ובהוצאות קטנות בהרבה," אומר בשירולה. הקבוצה שלו, בראשות פרופ' כריס בטיץ' ובשיתוף חברת קונברג'נט (Convergent Engineering) פיתחה מערכת המורכבת משני חלקים: האחד הוא הגלולה, קפסולה לבנה רגילה המצופה בתווית משובצת פסי כסף, המהווים את האנטנה. מדובר בפסים מודפסים, בלתי רעילים, של חומר נאנוטכנולוגי מוליך. כמו כן משובץ בקפסולה מיקרו-שבב בגודל נקודה.
החלק השני קולט את התשדורת מהגלולה: זהו מתקן אלקטרוני קטן שבעתיד ניתן יהיה לשלבו בשעון יד, טלפון סלולרי, וכדומה. המתקן הזה מעביר את המידע למחשב אישי ומשם ניתן ליידע אוטומטית את הרופאים או בני המשפחה. במערכת העיכול מתפרקת האנטנה ומתמוססת ואילו השבב הזעיר נפלט מהגוף בדרך הטבעית. "החזון של הפרוייקט הוא האנטנה הביו-קומפטבילית, המתעכלת זמן קצר לאחר בליעתה," אומר בשירולה.
הפרוייקט כולו טרם נוסה על בני אדם והוא נערך עד כה בתנאי מעבדה. תקציב הפרוייקט – 700 אלף דולר, גוייס מקרן תמיכה ממשלתית ומחברת קונברג'נט. חברת המיסחור של אוניברסיטת פלורידה פועלת כעת לקבלת אישור FDA להמשך הניסוי ולפיתוח מסחרי.
