מאמרים
האנרגיה הסולארית, הצורה הוותיקה ביותר של קלינטק, היתה בעבר נקודת חוזק של ישראל, אך כיום זקוקה לדחיפה רגולטורית ולסדר עדיפויות ברור במו"פ. פורום משותף של האקדמיה, הרשויות והתעשייה הוליד מספר המלצות מעניינות בתחום
עד שנות השמונים היתה ישראל מובילה עולמית בכל הנוגע לניצול אנרגיות מתחדשות בכלל ואנרגיה סולארית בפרט. משום מה, במרוצת השנים התמסמס יתרון יחסי זה והיום נדרשת ישראל להחליט מחדש על סדר העדיפויות שלה.
הכוונות הטובות קיימות: החלטת ממשלה קובעת כי החל משנת 2010 יוקם כל שנה מתקן אנרגיה מתחדשת (שמש או רוח) בהיקף של 500-250 מ"ו, כאשר המטרה היא להגיע עד 2020 למצב בו 10% מכלל החשמל ייוצר מאנרגיות מתחדשות. עם זאת, יש מספר חוסרים מבניים בדרך להאצה טכנולוגית כזו של התחום.
בחודש יוני השנה פורסם דו"ח בנושא תחנות כוח סולאריות בישראל בטכניון, של פורום אנרגיה במוסד שמואל נאמן. הפורום הפגיש מומחים בתחום מהתעשייה, האקדמיה והממסד הממשלתי והציבורי, והגיש את הדו"ח שניסח למקבלי ההחלטות בתחום. בדיון נכחו נציגי חברות קלינטק ישראליות כמו Better place, סולל, אדיג (Aora) ו-AGS group.
בסיכום הדו"ח נאמר בין היתר כי "הטכנולוגיות לייצור חשמל מאנרגיית השמש… הגיעו לדרגת בשלות טכנולוגית המאפשרת יישומן בקנה מידה רחב. למרות שחלקן פותחו לראשונה על ידי חברות ישראליות – אין עדיין יישום מסוג זה בישראל".
ראשית, נזכיר כי יש היום שלוש צורות יישום של אנרגיה סולארית:
1. ייצור מים חמים ("דוד שמש"), כפי שקורה היום ברוב משקי הבית. "זו לא טכנולוגיה חדשנית, אבל משום מה בלהט החיפוש אחרי החדשנות קצת שכחנו אותה", קובעת ד"ר אופירה אילון ממוסד שמואל נאמן בטכניון, הנמנית על כותבי הדו"ח. "צריך שוב ושוב להזכיר אותה, כי יש לה פוטנציאל אדיר מבחינת מדינת ישראל. החוק הנוגע להתקנת דודי שמש חל גם על בתי ספר ובתי מלון והוא לא נאכף. בנוסף, משום מה הוא פוטר את התעשייה, ואין שום סיבה בעולם שהתעשייה לא תשתמש באנרגיה סולארית לייצר חום".
2. המרה פוטו-וולטאית (PV) ליצירת חשמל. הבעיה העיקרית כאן היא הנצילויות הנמוכות יחסית של המערכות, בגלל הצורך לקלוע בדיוק לזווית המתאימה של קרינת השמש. יש כמה וכמה חברות ישראליות העוסקות בתחום, בניסיון לפצח את האתגר העיקרי שלו, כפי שמגדירה ד"ר אילון: הגדלת הנצילות בעזרת מראות שעוקבות אחר מסלול השמש, או באמצעות מערכות מרכזות.
3. טכנולוגיות סולאריות-תרמיות (Solar Thermal), שמייצרות נוזל המתחמם (בחום השמש) לטמפרטורה גבוהה, ובכך מניע טורבינת חשמל.
בכל שלושת הכיוונים, אומרת ד"ר אילון, יש מקום למו"פ שיסייע להגדיל נצילות, להפחית בעיות תפעוליות ולהוזיל עלויות.
ללמוד מהספרדים
כותבי הדו"ח ממליצים ללמוד מניסיונם של פרויקטים סולאריים במקומות אחרים בעולם, כמו למשל קליפורניה וספרד, בכל הנוגע ליישום. עם זאת, הוסכם כי מחיר החשמל הסולארי עדיין גבוה מכדי להתחרות בחשמל קונבנציונאלי, וכי דרושים תמריצים ממשלתיים כדי לאפשר חדירה של טכנולוגיות אלה למשק החשמל. מרבית משתתפי הפורום הסכימו שלמרות המחיר, יש יתרונות אקולוגיים רבים להקמת תחנות כוח סולאריות בישראל, ולבד מהם יש חשיבות גם לאפשרות שפותח פרויקט כזה להקמת תעשיית קלינטק מקומית משמעותית.
על פי הדו"ח, שני המכשולים העיקריים בפני קידום הנושא קשורים בצורך להקצות אדמות מדינה לתחנות סולאריות, ובהעדר תקנות ברורות המחייבות את היזם. הדו"ח ממליץ למצוא דרכים למיסוד הנושא ולפישוט תהליכים.
לא להרתיע יזמים
בדו"ח פורום האנרגיה הוגשו בין היתר ההמלצות הבאות:
(1) יש לבנות תחנות כוח סולאריות, ולממן את המו"פ בנושא בחלקו מהיטל על צרכני החשמל ובחלקו מתקציב הממשלה.
(2) דרושה תמיכה רצינית וחכמה במו"פ, בשאיפה להורדת העלות של חשמל סולארי.
(3) יש יתרונות למערכת היברידית (למשל סולארית-תרמית) המאפשרת ניצול מכסימלי של אנרגיית השמש, כולל אגירה (או גיבוי בגז).
(4) יש לפעול לפישוט תהליכי הקצאת קרקע למיזמים סולאריים.
(5) יש להתקין תקנות ברורות לביצוע פרויקטים של תחנות כוח סולאריות, כדי להסיר אי-ודאות המרתיעה יזמים.
(6) יש לעודד פרויקטים המבוססים על תעשייה מקומית.
ש: איך תתבצע "תמיכה רצינית וחכמה במו"פ"?
"קודם כל", אומרת ד"ר אילון, "צריך לזהות באלה תחומים יש לישראל יתרון יחסי בפיתוח, ולקבוע מערך קריטריונים שבאמצעותם יהיה ניתן לשפוט את פוטנציאל הפריצה של הטכנולוגיות השונות ולהסיר חסמים רגולטורים מול היזמים שיפעלו בהן. חסמים כמו הקצאת קרקעות, ערבויות ביצוע ועוד".
נכון להיום, היא ממשיכה, אין שום מערכת שקובעת סדרי עדיפויות בתמיכה במו"פ בתחום הקלינטק. "אתה בא, מגיש הצעת מחקר ל'קול קורא' ומקבל תמיכה במחקר או לא מקבל. בנושא הזה אנחנו במכון נאמן מתחילים בימים אלה לגבש נייר עמדה יחד עם המועצה הלאומית למו"פ, בנושא אנרגיה על כל סוגיה, לא רק אנרגיה מתחדשת".
