מאמרים
בשנת הכימיה הבינלאומית שתיפתח רשמית השבוע, אנשי המחקר הכימי והתעשיה הכימית מקווים לגייס הרבה עניין ותלמידים חדשים. פרס החברה הישראלית לכימיה לתעשייה הכימית הירוקה, שהוענק לבית הזיקוק באשדוד, מאפשר לכוון את אור הזרקורים לאחת התרומות החשובות של הכימיה לאיכות החיים בישראל.
שנת 2011 היא שנת הכימיה הבינלאומית, כן, יש דבר כזה. בתעשייה, שנחשבת לפעמים לאפרורית ולא הייטקית, החליטו שהגיע הזמן לשינוי תדמית. ביוזמה משותפת של ארגון UNESCO של האו"ם ושל האיגוד הבינלאומי לכימיה טהורה ויישומית (IUPAC) הוחלט לציין במהלך השנה את חשיבותם של מדע הכימיה והתעשייה הקשורה בו במטרה להגביר את מודעות הציבור להישגי הכימיה ולתרומתה לבריאות, לחקלאות, לכלכלה ולפתרון בעיות כמו מחזור במים, מזון, אנרגיה, איכות הסביבה וחומרי גלם. קהל היעד העיקרי הוא הדור הצעיר, תלמידי תיכון וסטודנטים המתעניינים בתחום, שלהם מעוניינים הכימאים להמחיש עד כמה מאתגר ובעל פוטנציאל הוא העיסוק בכימיה המודרנית.
שנת הכימיה הבינלאומית - הסמל הזה עוד ילווה אותנו השנה
גם כאן לישראל יש מעמד בכורה: ועדת המדע והטכנולוגיה של הכנסת היתה הראשונה בעולם לציין את פתיחתה של שנת הכימיה הבינלאומית, אפילו עוד בטרם נפתחה רשמית בעולם. בטקס מיוחד שנערך בכנסת בתחילת החודש הכריזה הוועדה בשיתוף עם החברה הישראלית לכימיה על פתיחתה של שנת הכימיה הבינלאומית. באירוע, אותו אירח יו"ר הוועדה, ח"כ מאיר שטרית, השתתפו יו"ר הכנסת, ח"כ ראובן ריבלין, שר המדע והטכנולוגיה, פרופ' דניאל הרשקוביץ, נשיאת האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים, פרופ' רות ארנון, ואורחי הכבוד, פרופ' ניקול מורו, נשיאת איגוד IUPAC, ופרופ' אולריך שוברט, נשיא הפדרציה של האיגודים האירופאים לכימיה (EuCheMS) ואיתם חברי כנסת, ראשי המערכת האקדמית והתעשיה הכימית ומאות חברי סגל וסטודנטים מכל האוניברסיטאות והמכללות הטכנולוגיות.
באוויר עמדה התחושה שהכל אפשרי, בעיקר על רקע שורת המדענים הישראלים שזכו בפרס נובל לכימיה בשנים האחרונות. יו"ר הכנסת ריבלין בירך את באי הכנס ואמר: "אם אנחנו מייחלים לעוד חתני וכלות פרס נובל גם בעוד חמש, עשר ועשרים שנה, עלינו לזרוע את הזרעים היום כדי לקצור את פירות המחר בעוד דור או שניים".
יו"ר הכנסת ראובן ריבלין: "לזרוע את הזרעים היום"
יו"ר הוועדה שטרית סיפר כי בצעירותו עבד כמורה לכימיה ואף הפתיע את הנוכחים בבקיאותו בטבלה המחזורית ואפילו בערך המדויק של "מספר אבוגדרו”. הוא הצר על כך, שבשנים האחרונות לימודי המדעים בבתי הספר התיכוניים בארץ פחתו בהיקפם ובאיכותם. הוא קרא לשר החינוך להחזיר את חובת לימודי המדעים ברמה של לפחות שש שעות שבועיות.
פרופ' מורו אמרה כי האירוע בישראל מהווה קדימון ראוי מאד לפתיחה הרשמית של שנת הכימיה הבינלאומית שתתקיים בסוף החודש במוסדות UNESCO. פרופ' שוברט הדגיש כי מדובר באירוע פרלמנטרי ראשון מסוגו, ואולי אפילו יחיד, לציון שנת הכימיה הבינלאומית.
מנהל השירות הבולאי של רשות הדואר, ירון רצון, הציג שני בולים, שהונפקו לכבוד שנת הכימיה הבינלאומית: בול "יוביקוויטין – הורס החלבונים", המציין את המולקולה שנתגלתה על ידי חתני פרס הנובל לכימיה בשנת 2004 – פרופ' אהרון צ'חנובר ופרופ' אברהם הרשקו ובול "ריבוזום – בונה החלבונים", לכבוד פרופ' עדה יונת, כלת פרס נובל לכימיה בשנת 2009, על עבודותיה בחקר הריבוזומים.
"כימיה זה הכל"
פרופ' אהוד קינן מהפקולטה לכימיה ע"ש שוליך בטכניון משמש כנשיא החברה הישראלית לכימיה. בהרצאתו אמר כי כיום רק 20% מהתלמידים מסיימים בגרות במדע ועל כן קיימת חשיבות עליונה לשימור האינטלקט היהודי באמצעות תגבור לימודי המדעים.
פרופ' אהוד קינן: "שימור האינטלקט היהודי". תצלום: הטכניון
"עוד מלפני קום המדינה ועד היום מהווה הכימיה את אחד מהתחומים הבולטים של מצוינות מדעית במדינת ישראל", אמר פרופ' קינן בהרצאתו, שנשאה את הכותרת "כימיה זה הכל", "התעשייה הכימית בארץ בולטת בתרומתה לכלכלה הלאומית, כאשר מוצרים כימיים מהווים 25% מסך כל הייצוא של מדינת ישראל. במדינת ישראל פועלים כיום מעל 7000 כימאים, 5000 מהנדסי כימיה, 1000 מורים לכימיה ועוד מספר גדול של אנשי מקצוע הפועלים ככימאים, כגון ביוכימאים, ביוטכנולוגים, מהנדסי מזון, מחצבים ואנרגיה."
חנה אטלי, מנכ"לית החברה הישראלית לכימיה, סיפרה כי שנת הכימיה הבינלאומית מציינת גם את שנת ה-100 מאה לזכייתה של מארי קירי בפרס נובל בכימיה (1911) על גילוי היסודות רדיום ופולוניום ועל חקר הרדיום, ומתוך כך את תרומתן של נשים למדע.
תחילתה של החברה הישראלית לכימיה היא בהסתדרות הכימאים בארץ ישראל, שהוקמה בשנת 1933 במסגרת קליטתם של מאות כימאים יהודים, שברחו מגרמניה לאחר עליית הנאצים לשלטון. כיום החברה הישראלית לכימיה היא עמותה, הנחשבת לאגודה המדעית הוותיקה ביותר בישראל. חברים בה כ-630 מדענים וסטודנטים לתארים מתקדמים, כימאים בתעשיה הכימית, מורים לכימיה בבתי הספר התיכוניים ועוד, והיא פועלת לקידומם של המחקר וההוראה בכימיה באוניברסיטאות, במכללות הטכנולוגיות ובבתי הספר, ולקידומה של התעשיה הכימית במדינת ישראל.
במהלך הטקס הוענקה מדליית החברה הישראלית לכימיה, אות הכבוד הגבוה ביותר אשר מוענק על ידה. זוכי המדליה השנה הם אלי הורביץ, בעיקר בשל פעילותו להפיכת חברת טבע לחברה המובילה בעולם לייצור תרופות גנריות ופרופ' מאיר וילצ'ק ממכון ויצמן על פיתוח טכנולוגיית "כרומטוגרפיית הזיקה", המשמשת להפרדת חלבונים וניקויים. הטכנולוגיה נמצאת בשימוש כל מעבדה ביוכימית ברחבי העולם ובתעשיית התרופות והיא הובילה להקמתן של יותר מ-75 חברות עתירות ידע ברחבי העולם, עם היקף מכירות של מעל 70 מיליארד דולר בשנה.
כימיה בשירות הכלכלה
השנה הוענק לראשונה גם פרס החברה הישראלית לכימיה לתעשייה הכימית הירוקה, פרס שמטרתו לעודד מאמצים לשמירה על הסביבה ומניעת פגיעה מצידה של התעשייה. הפרס לשנת 2010 הוענק לחברת פז בית-זיקוק אשדוד על הצטיינות בהגנה על הסביבה ושמירה על איכותה, על תרומה לצמצום פסולת תעשייתית ולצמצום צריכת האנרגיה ועל הפחתה משמעותית של פליטת גזים רעילים או גזים התורמים לאפקט החממה. החברה השקיעה בשלוש השנים האחרונות כ-400 מיליון שקל במתקנים חדשניים, אשר הביאו לשיפורים מהותיים בשמירה על איכות האויר, איכות המוצרים, איכות הקולחים ושיפורים ביעילות האנרגטית. הפרס הוענק למנכ"ל החברה, מלאכי אלפר.
פרופ' קינן אמר כי תעשיית זיקוק הנפט היא אחת מאבני היסוד של הכלכלה והחיים המודרניים בארץ ובעולם: "דלקים המיוצרים בבתי הזיקוק הם אלו המניעים את גלגלי התחבורה ואת מכונות התעשייה. ללא תוצרי הזיקוק אין קיום לעולם המודרני בו אנו חיים. יחד עם זאת, מעצם טבעה של תעשיית הזיקוק לתהליכי עיבוד הנפט וייצור הדלקים, קיים סיכונים לאיכות הסביבה. נדרש איזון בין צרכי האנרגיה של המשק ובין הצורך להגן על הסביבה.”
טקס הענקת פרס התעשייה הכימית הירוקה. תצלום: דוברות פז
לדבריו, חברת פז בית זיקוק אשדוד הגיעה להישגים יוצאי דופן בשימור איכות הסביבה, באמצעות התקנה של ציוד חדיש, אשר הוביל להפחתה משמעותית של פליטת גזים רעילים וגזי חממה ולצמצום שפכים ופסולת תעשייתית. הוא אמר כי החברה פועלת מתוך הבנת האחריות החברתית והסביבתית הכבדה המוטלת עליה מתוקף היותה גורם חיוני ומרכזי במשק הישראלי, ועל כך היא ראויה לציון לשבח.
דואגים לסביבה
בית זיקוק אשדוד של חברת פז החל לפעול בשנת 1973 במטרה להרחיב את כושר הייצור של בית הזיקוק בחיפה. ההחלטה להקים בית זיקוק חדש התקבלה גם משיקולים של פיזור תעשיות הזיקוק עקב סיכונים ביטחוניים, מיקום במרכז וסמיכות למסוף הדלקים פי גלילות ולתחנה הכוח אשכול.
כיום מחובר בית הזיקוק בצנרת למערך ההזרמה הלאומי של הדלק, לצנרת הנפט הגולמי מקו צינור הנפט אילת-אשקלון ולשני מקשרים ימיים של חברת החשמל באשדוד. בית זיקוק אשדוד מחובר לרשת ההזרמה הארצית של הגז הטבעי ומשתמש בגז זה להסקת התנורים. השימוש בגז הטבעי מקטין מאד את פליטת המזהמים לסביבה וחוסך בעלויות האנרגיה.
בית הזיקוק פועל על שטח של 1100 דונם מצפון לאשדוד. כושר הזיקוק שלו מגיע לכ-4 מיליון טונות נפט גולמי בשנה, תוך ייצור כמיליון טונות בנזין בשנה, 1.3 מיליון טונות סולר, כ-250 אלף טונות גפ"מ (גז ביתי), 300 אלף טונות דס"ל ו-1.3 מיליון טונות מזוט בשנה. המפעל מעסיק 230 עובדים.
בשנת 1992 הושלמה הקמתו של פצחן קטליטי ומתקן להשבת גופרית ובשנת 2003 הצטרף אליה מתקן להדחת גופרית מבנזין, הוקם מסוף לניפוק תזקיקים ושודרג הפצחן הקטליטי. עד שנת 2005 נוספו השקעות סביבתיות נוספות: הפחתת פליטת מזהמים, טיפול בשפכים ומניעת זיהום ים, טיפול במי תהום קרקע וחומרים מסוכנים, בהיקף כולל של למעלה מ-13 מיליון דולר.
בול "ריבוזום – בונה החלבונים", לכבוד פרופ' עדה יונת
בשנת 2006 התקיים המכרז הממשלתי למכירת השליטה בבית הזיקוק באשדוד לאחר שהופרד מבתי הזיקוק לנפט (בז"ן) בחיפה. במכרז זכתה חברת פז, אשר שילמה תמורת בית הזיקוק כ- 3.25 מיליארד שקל.
מתקן השבת גופרית
המתקן להשבת גופרית מהגזים הנפלטים לאטמוספרה מסלק את תחמוצות הגופרית מגזי הפליטה על ידי הפיכתם לגופרית נוזלית. המתקן עושה שימוש בטכנולוגיה כימית מתקדמת, המבוססת על סדרה של שלוש תגובות חיזור קטליטיות. בכך הוא מצמצם באופן מרשים את הפליטה של גופרית לאטמוספרה מרמה של 7.5 גרם למ"ק לרמה של פחות מ-0.5 גרם. הגופרית המושבת היא במצב צבירה נוזלי. היא נאספת ומובלת במשאיות למפעלי תעשייה שונים, שם היא משמשת כחומר גלם. פליטת הגופרית הדו-חמצנית הממוצעת מבית הזיקוק הגיעה השנה לכעשירית מהתקרה המותרת. ההשקעה במתקן הגיעה ל-120 מליון שקל.
מתקני טיהור השפכים
תהליכי הזיקוק צורכים מים מתוקים לצורכי קירור ולסילוק שפכים תעשייתיים. איכות הקולחים שמסולקים לים נמצאת תחת בקרה קבועה ע"י מערך ניטור מקוון, המספק התרעה בזמן אמת על כל חריגה, כך שברגע זיהוי חריגה מהתקן המותר, מופסקת הזרמת הקולחים לים. המפעל הקים אוגרים לקליטת קולחים באירוע תקלה למשך זמן של 3.5 ימי עבודה, המאפשרים משך זמן מתאים לטיפול במתקן ולייצוב המערכת על מנת להמשיך את ההזרמה לים.
מערכת הטיפול בשפכים שודרגה משמעותית בשנת 2008 בהשקעה של כ-70 מיליון שקל, כדי שתעמוד בדרישות העתידיות של היתר הזרמת הקולחים לים. התהליך כלל הקמת מתקן הרחפה בגז מומס, אשר עושה שימוש בגז חנקן בכדי להפריד את השמן שנשאר בשפכים. המתקן כולל מערכת לסחרור מים והמסת חנקן בלחץ, אשר פועל להרחפת השמן בתא. בועות החנקן נצמדות לחלקיקי השמן ויוצרות טיפות זעירות של תערובת גז ושמן, המרחפות בחלק העליון של המיכל ומסולקות בעזרת גורף שמן.
גולת הכותרת כאן הוא מתקן הטיפול הביולוגי החדש, התקנת מערכת שאיבת חירום חדשה והכנסת חיישנים לבדיקת איכות השפכים בצורה רציפה. השיפור באיכות הקולחים מאפשר את השבתם לשימוש חוזר בשיעור של 30%, דבר שמפחית משמעותית את צריכת המים של המפעל. מערכת הטיפול הביולוגי בשפכים, היא סביבה מבוקרת, שבה מנוצלים חיידקים ממקור טבעי להמרת החומר האורגני שנמצא במי השופכין למרכיבים בלתי רעילים.
תחנת כח ירוקה
תהליך הזיקוק צורך כמויות אדירות של חשמל וקיטור. בשנת 2009 הסתיימה הקמתה של תחנת כח יעילה, בהשקעה של כ-160 מליון שקל, המייצרת חשמל וקיטור מגז טבעי לצריכה עצמית ולמכירה לרשת הארצית. לפני כן סופקה כל האנרגיה החשמלית, הדרושה להפעלת המתקנים על ידי חברת החשמל, והקיטור סופק משריפת חומרי דלק בשלושה דוודים ישנים, בעלי נצילות תרמית נמוכה, שנבנו בשנת 1973.
תחנת הכח החדשה מייצרת 45 מגה וואט חשמל וכ-52 טון/שעה קיטור. לתחנה שני יתרונות סביבתיים משמעותיים: ראשית, היא משתמשת בגז טבעי כדלק לטורבינה, דבר שמבטיח ייצור חשמל בלתי מזהם. שנית, האנרגיה המופקת משריפת הגז הטבעי, מנוצלת פעמיים, גם לייצור חשמל וגם לייצור קיטור. יצור משולב (קוגנרציה) של חשמל וקיטור, תוך שימוש בגזי הפליטה החמים של הטורבינה, הוא תהליך בעל נצילות אנרגטית גבוהה ותורם משמעותית למניעת זיהום האויר. לדוגמה, הפעלת תחנת הכח הביאה להפחתה בפליטות דו תחמוצת הפחמן בשיעור של 80 אלף טון בשנה.
