מאמרים
אדוני ראש הממשלה,
על כתפיך מוטלת משימה כבדה, החייאת מנוע הצמיחה הכי חשוב של ישראל- חברות ההזנק.
חברות אלה הינן ערש הכלכלה הישראלית ומהן צמחו אמדוקס, קומברס, נייס וגם גיוון אימג'ינג, אומריקס ומדינול. חברות אלה קיבלו ועדיין מקבלות תקציב מהמדען הראשי.
ראשית – חוכמה ואומץ. הממשלה החדשה צריכה להטמיע כי ישראל אינה מצויה בסכנת הכחדה ולפיכך, עיקר המיקוד חייב לעבור מביטחון גרידא להשכלה, קרי בנית דור השכלה של מדענים וכוח פיתוח.
בניה זו מתלפיות תהווה לא רק מקור הכנסה בדמות מיסוי, אלא גם תבנה תעשיות עתירות ידע התומכות בהעסקת עובדים מקצועיים ובכוח עבודה תומך.
הממשלה חייבת לתכנן יעדי צמיחה ולבססן על תחומים שבהם יש יתרון לאינווציה וליזמות.
בסקטורים צומחים דוגמת היי-טק ומדעי החיים אינם מאוימים על ידי כוח עבודה זול ולכן האיום האסיאתי אינו תקף לגביהן.
בעולם שהינו כפר גלובלי קטן, אזי בריחת מוחות למקומות בהם השמש חמה והמשכורת שמנה, הינה קלה, ברם מסמנת תחילתו של אבדון.
ראוי לזכור, ישראל, לא תכחד מכוח אויב, אך ישראל עשויה להפסיק להתקיים כמעצמת ידע.
אובדן הייחוד, כשלון החינוך וגידול בפערים החברתיים עשוי להוביל לאנרכיה של ממש.
הדור שצמח בשנות ה-50' וה-60' על מערכת חינוך יעילה הצמיח תרופות שמצילות חיים, אולם הדור הבא עשוי לא לקום.
נאומי תוככה כנגד מערכת החינוך הקלוקלת אינם פרקטיים, לפיכך ביקורת אינה מועילה ויש לעשות ולא רק לזעוק חמס. יש לבחון תמיכה במדענים עולים ולגייס מוחות חדשים ארצה.
יש לקיים דיאלוג שוטף בין חברות בצמיחה לבין האוצר בכדי למנוע את קריסת ההיי-טק, דבר שיביא לסגירה של מאות חברות ולפיטורי אלפי עובדים בשנת 2009.
האוצר ומשרד התמ"ת חייבים לפעול באופן שלוב כדי למנוע את האירוני מכל: צניחת חברות טובות לתהום הנשייה בשל העדר מימון.
מנהלת החממות, מפעל חיים יפיפה החובק מאות חברות, חייב לעבור רפורמה ולקבל תמיכה כספית משמעותית הרבה יותר עבור פרויקטים בעלי פוטנציאל גדול. על האוצר להרתם להשקעת משאבים נוספת ועל התמ"ת לוודא כי הכספים יגיעו לחברות בעלות סיכוי. שילוב זה הינו דיאלוג בין ממשלה שחושבת לבין המגזר העסקי ולזה קוראים בימים כתיקונם: ניהול – אך בימים אלה קוראים לכך- ניהול משברי!
בעבר ניסו ראשי הממשלה השונים לשכנע ענקיות בינ"ל להיכנס לישראל ולהקים מרכזי מו"פ.
נסיונות אלה לא צלחו (זולת "אינטל") בשל העובדה הפשוטה שחברות כמו Pfizer, Amgen, ו- GE אינן זקוקות לסיוע עבור מחקר ופיתוח או עבור בלוקים וסיד הן מבקשות הטבות מיסוי בלבד.
אם זה מבוקשן, האין זה פשוט יותר להציע לחברות זרות פטור ממיסוי לעשור תמורת השקעה במו"פ ויצירת מקומות עבודה חדשים?
מודל זה, אגב, העלה על נס את אירלנד שממנה פועלים עשרות קונצרנים בינ"ל.
גם פינלנד נראית טוב יותר, מה שמוביל למסקנה שמתן פטור מרווחי הון לחברות זרות עבור השקעות במיזמים ישראלים עשוי להצמיח דור חדש של מדענים, מהנדסים ואנשי תוכנה.
ועוד מילת ביקורת אחת כלפי התעשייה במקומית, זולת "טבע" שמשקיעה, באופן סמי-פטריוטי במיזמי ביוטכנולוגיה ישראלים. כמעט ולא רואים חברות מקומיות אשר תומכות בצמיחת חברות "חלום", מפחד פן השקעות בתעשיה המקומית יפגע להם ב-P&L. יש אפוא לתת תמריצים לחברה לישראל, לכי"ל, למכתשים, לבנק, לחברת החשמל, למוסדות הבנקים ולחברות הביטוח, עבור השקעות במיזמים המוגדרים כחברות "הזנק".
רק תהליך משולב של משרד האוצר (על אגף המיסים) ומשרד התמ"ת, יחד עם מנהלת החממות בצוותא עם הסקטור העסקי, עשוי לחלץ חברות טובות מהמשבר ולתת סיכוי אמיתי לטכנולוגיות טובות לשרוד.
זה יהווה שימור הקיים ובד בבד יבנה דור חדש של השכלה, אשר ימשיך לבסס את מדינת היהודים כמרכז קודח של מוחות טובים ורעיונות פורים.
