מאמרים
מנגנון שהוצע על ידי פרופ' ויוויאן טייכברג מהמחלקה לנוירוביולוגיה במכון ויצמן למדע כבסיס לטיפול בשורה של מחלות מוח זכה כעת לאישוש מדעי , לאחר ששני מחקרים חדשים שהוצגו בעולם הוכיחו את העקרונות שנבחנו במכון וייצמן. חברת ידע מחקר ופיתוח, חברת המיסחור של מכון ויצמן, הוציאה פטנט על השיטה והעניקה לחברת בריינטקט (Braintact) רישיון בלעדי לפיתוח ושיווק תרופה על פיו.
מחקרים שערך פרופ' טייכברג בשנת 2003 ביקשו לבחון את היכולת לשלוט בכמות הגלוטמט המצוי במוח. ידוע כי כתוצאה משבץ ופגיעות ראש אחרות נוצרת במוח כמות גבוהה מהרגיל של גלוטמט, מוליך עצבי (נוירוטרנסמיטר), שתפקידו להעביר מסרים בין תאי עצב. באופן רגיל כמות הגלוטמט במוח נמוכה מאוד, אולם לאחר אירוע מוחי, פגיעת ראש או כתוצאה ממחלות מוחיות מתרחשת "הצפה" ברמות הגלוטמט במוח, אשר גורמת לעירור יתר של תאי העצב המוצפים ולמותם.
כיום מתמודדים עם עודפי גלוטמט במוח באמצעות תרופות מסויימות, שמצליחות להתמודד עם מחסום הדם-מוח, אך אינן יעילות במידה הדרושה. השיטה שפותחה כבר ב-1995 על ידי פרופ' טייכברג מבוססת על מנגנון טבעי בגוף לוויסות רמות הגלוטמט: שימוש במערכת הנימית אשר מגיעה לכל פינה במוח, ובאמצעותה ניקוז הגלוטמט מהמוח לתוך הדם. המנגנון מבוסס על "משאבות" זעירות, המצויות בצד הנים הפונה אל המוח, ומופעלות על-ידי ההבדלים בריכוזי גלוטמט במוח ובדם. לכן, דרך אחת להאיץ את ההעברה הזאת עשויה להיות הורדה של רמות הגלוטמט בדם – דבר שיגדיל את הפרש הריכוזים ויעודד שאיבת החומר מהמוח. פרופ' טייכברג מצא כי אנזים, הקרוי GOT, מאפשר להפחית את ריכוז הגלוטמט בדם.
כעבור שמונה שנים הצליחו פרופ' טייכברג ושותפיו למחקר פרופ' יורם שפירא וד"ר אלכסנדר זלוטניק מהמרכז הרפואי סורוקה ומאוניברסיטת בן-גוריון בנגב, להראות שבאמצעות הפעלת אנזים מסוים בדם, אפשר לנקז את הגלוטמט מסביבת תאי המוח הפגועים ולהעבירו אל זרם הדם. בניסוי שבוצע בחולדות שנגרמו להם פגיעות ראש, מנעה הפעלת האנזים GOT נזק ההרסני לתאי המוח. עם זאת, עדיין אי אפשר היה לקבוע בוודאות כי ההגנה על תאי המוח היא אכן תוצאה ישירה ובלעדית של הירידה שנרשמה ברמות הגלוטמט בדם ובאזור הפגוע במוח.
לאחרונה התפרסמו תוצאותיהם של שני מחקרים חדשים, התומכים בגישתו של פרופ' טייכברג, ומספקים הוכחה לכך שהפעלת האנזים GOT בדם אכן תורמת להגנה על תאי המוח. בניסוי הראשון, שביצעו פרנסיסקו קמפוס ועמיתיו במעבדה של פרופ' חוזה קסטייו באוניברסיטת סנטיאגו דה קומפוסטלה שבספרד, השתמשו המדענים בספקטרוסקופיה באמצעות תהודה מגנטית, והראו באופן חד משמעי כי הפעלת האנזים GOT בדם של חולדות הסובלות מפגיעות מוח דמויות-שבץ, מורידה את רמות הגלוטמט בדם ובאזור הפגוע במוח, וכן גורמת לצמצום משמעותי של מוות תאי מוח ושל הבצקת – המופיעה בדרך כלל במקרי שבץ. במחקר השני בדק צוות נוירולוגים את רמות גלוטמט והאנזים GOT בכמה מאות חולי שבץ בעת אשפוזם, בשני בתי חולים. הרופאים גילו כי שני נתונים אלה הם הגורמים המנבאים המשמעותיים ביותר את מצבו העתידי של החולה – באיזו מידה יחלים בתוך שלושה חודשים, ומידת הנזק המוחי שייגרם לו. שני המחקרים רומזים כי טיפול באמצעות הפעלת GOT עשוי לשפר את סיכויי ההחלמה של חולים שעברו שבץ ופגיעות מוחיות, ואף להאיץ את התהליך. בנוסף לשבץ ולפגיעות ראש, עודף גלוטמט מאפיין מחלות נוספות, כמו אלצהיימר, פרקינסון, טרשת נפוצה, אפילפסיה, גלוקומה, גידולי מוח מסוימים ו-ALS. ייתכן כי טיפולים המבוססים על הורדת רמות הגלוטמט יקלו על התסמינים של מחלות אלה.
