מאמרים
לא היה עיתוי מתאים מזה להתפרצותה של היסטריה רפואית חדשה, מאשר ימים ספורים לאחר הודעת ארגון הבריאות העולמי כי שפעת החזירים כבר אינה מגיפה עולמית. אז קבלו את היורש של שפעת החזירים, המוטציה הגנטית NDM-1 שזכתה מייד לכינוי "סופר-באג" ניו-דלהי.
זה התחיל במאמר מדעי בכתב העת The Lancet, שתיאר מחקר בקרב 37 חולים בריטים ושוודים, שבכולם התגלתה עמידות בלתי מוסברת לאנטיביוטיקה. בקרב 17 מתוכם נתגלתה המחלה לאחר שחזרו מניתוחי השתלה או ניתוחים פלסטיים בהודו, ואחרים הגיעו מבנגלדש ופקיסטן.
החוקרים בחנו סוגים רבים של אנטיביוטיקה והעמידות נמצאה אפילו כנגד האנטיביוטיקה החדישה מסוג Carbapenems, שבדרך כלל נעשה בה שימוש כשסוגים אחרים של אנטיביוטיקה לא פועלים. בסופו של דבר התגלתה תוצאה חיובית חלקית רק לאנטיביוטיקה Colistin ובמידה פחותה גם ל-Tigecycline.
החוקרים, שבחנו מקרוב את הבקטריה גילו גן חדש, שגורם לבקטריום לייצר אנזים, המסוגל להשמיד גם אנטיביוטיקה רבת עוצמה. הגן נמצא בסוגים שונים של בקטריה, כמו למשל E.coli, אבל התגלה שהוא מסוגל "לקפץ" בקלות מבקטריה לבקטריה. מכאן נולדה ההיסטריה האמיתית: החוקרים חוששים שהגן עלול להגיע גם לחיידקים של מחלות קשות ולהפוך אותן לעמידות בפני אנטיביוטיקה. למעשה, מדובר במשפחה חדשה של מחלות, שאת מימדיה איש אינו יכול עדיין להעריך, שאין בידינו כיום תרופה לרפאן.
כמקובל במקרים כגון אלה, החוקרים חיפשו ומצאו שם מתאים לגן החדש: " New Delhi metallo-beta-lactamase-1" או בקיצור NDM-1. התקשורת, כמקובל במקרים כגון אלה, זקוקה לשם קצת יותר קליט וכך נולד הכינוי "סופר-באג" ניו-דלהי.
"תיירות הרפואה" מאיצה את קצב התפשטות המחלות
החוקר הראשי החתום על המאמר, פרופ' טימותי וולש מאוניברסיטת קארדיף, פרסם אזהרה בין מסקנות המחקר, והמליץ לאזרחים בריטיים שלא לצאת לניתוחים שאינם חיוניים. לדבריו יש כבר 180 חולים במחלה החדשה, המטופלים בבריטניה, אוסטרליה, קנדה, ארה"ב, שוודיה וכמובן הודו ופקיסטן. המחלה העיקרית בה הם חולים היא דלקת דרכי השתן שנגרמה מחיידק E.coli הנושא את גן ה-NDM-1.
החיידק הזה הוא אחד המזהמים המוכרים של בתי חולים וזו גם כנראה הסיבה להתפשטותו מהודו דווקא: ההגיינה הלקויה בבתי החולים במדינה, שאליה נחשפים התיירים המגיעים לטיפולים רפואיים בהודו. "לגן ה-NDM-1 יש פוטנציאל גדול להפוך לבעיית בריאות עולמית ועל כן נדרש מאמץ בינלאומי מתואם" כתבו המדענים במחקר.
ניגוד עניינים
בהודו סוערות הרוחות בעקבות הפרסומים בעולם. הממשלה, לאחר תקופת אלם קצרה, בחרה לצאת בגינוי. בהודעה רשמית שפירסמה היא תקפה את החוקרים ובעיקר את מסקנתם שמקור הגן הוא בהודו. בהודעה נאמר שמסקנת החוקרים אינה מהימנה, ושהגן נדגם גם בישראל, ארה"ב ויוון, ועל כן אין לקרוא לסופר באג על שם ניו דלהי. עוד נאמר בהודעה ההודית, קיימים ניגודי עניינים במחקר, שכן הוא מומן על ידי חברות תרופות שמייצרות אנטיביוטיקה.
פרופ' וולש הדף את ההאשמות וייעץ לממשלת הודו לחקור את האיום הבריאותי החדש במקום לתקוף את החוקרים. "אנחנו לא שמחים על המתקפה האישית בעקבות הדו"ח," הוא אמר ל-Indian Express, "אולי כדאי להבהיר שלכתב העת The Lancet אין הרגל לפרסם שטויות. המסקנות שהעלינו הן רציונליות ומאוזנות". בעניין הביקורת על קריאת החיידק על שם ניו-דלהי אמר וולש: "זה לא בילתי מקובל. כינינו את הבאג בשם NDM-1 כי החולה הראשון שנבדק, חזר מהודו לשוודיה, ומקובל לקרוא לבקטריות מהסוג הזה על שם עיר המקור שלהם."
ואילו מדענים הודים אמרו, שעמידות בקטריות כנגד אנטיביוטיקה אינה דבר חדש. "זה קרה הרבה מאז שהבקטריום הראשון פיתח עמידות כנד פניצילין בשנות ה-40", אמר פרופ' גופל נאת, מומחה למיקרוביולוגיה באוניברסיטת BHU בהודו.
עם זה, מדענים הודים מודים בשיחות בעל פה ואף במאמרים מודפסים, שאסון של היווצרות סופר באג יכול להתרחש רק במדינה כמו הודו, שבה יש שימוש יתר ושימוש בלתי מבוקר באנטיביוטיקה. במאמר בכתב העת הרפואי ההודי JAPI כותב ד"ר עבדול גאפר, מומחה למחלות מדבקות: "ארצנו הודו, היא המובילה העולמית בעמידות חיידקים לאנטיביוטיקה. אין שום מדינה אחרת, שבה נעשה שימוש בלתי ראוי באנטיביוטיקה בהיקף כזה".
אגב, באותו כתב עת התפרסמו לפני כמה חודשים תוצאות מחקר של רופאים הודים, שאפיינו את אותה עמידות לאנטיביוטיקה אותה חשפה כעת הקבוצה הבריטית. אלא שמסקנות המחקר ההודי לא זכו לתפוצה נרחבת וכך לא נעשו מאמצים מתאימים למניעת הפצת המחלה עד לשלב הנוכחי.
עקומת לימוד מהירה
האם יש דרך להתמודד עם מחלות הסופר באג? אחת החולות היא בריטית, שטופלה בבית החולים סיינט מארק בלונדון עם חזרתה מחו"ל. היא אובחנה כסובלת מזיהום חיידקי במעיים ואושפזה מיידית. בבדיקה התברר שהחיידק בגופה הוא קלבסיילה משודרג, הנושא את הגן NDM-1. החולה הוכנסה לבידוד, האגף כולו הפך לשטח סטרילי והצוות הרפואי צוייד בלבוש חירום המושמד מייד בתום השימוש. לאחר שקיבלה קוקטייל אנטיביוטיקה מסוגים שונים ישירות לווריד אובחנה הקלה במצבה, ובסופו של דבר החלימה ושוחררה לביתה.
המקרה הזה דומה למרבית המקרים שטופלו עד כה. למרבה המזל, מספר סוגי אנטיביוטיקה עדיין מסוגלים להתמודד עם הבקטריה המשודרגת, אבל החשש של המומחים הוא לעקומת לימוד מהירה של הגן, ויכולת התחסנות גם נגד סוגי אנטיביוטיקה אלה. מומחי הבריאות קוראים לבידודה של המחלה במקומות בהם נתגלתה ולמאמצים בינלאומיים למניעת הפצתה ולפיתוח סוגי אנטיביוטיקה חדשים שיתמודדו איתה.
פרופ' וולש אומר, שהחשש הגדול הוא מהתפשטות מהירה של המחלות החדשות ברחבי העולם. הטרנד החדש של "תיירות רפואה" מוביל אנשים ממדינה למדינה, כולל למדינות בהן עלולים להידבק במחלות אלה. "יש חשש אמיתי, שהבקטריה תפתח עמידות מוחלטת, וכרגע אין לנו שום תרופה שמסוגלת להתמודד עם זה".
הניסיון הישראלי
רופאים בישראל לא מופתעים מהגילויים החדשים. פרופ' רון דגן, מנהל המחלקה הזיהומית בבית החולים סורוקה בבאר שבע, אמר למעריב: "זו בהחלט תופעה מדאיגה ואסור להיות שאננים אבל גם לא כדאי להיכנס לפאניקה. כרגע מדובר באחוזים בודדים בלבד של חיידקים, שנמצאו בהודו ונושאים את המנגנון NDM. אולם מכיוון שאנחנו חיים בעולם גלובלי, החיידק כבר התגלה באנגליה וקיים חשש שהוא יתפשט גם למקומות נוספים בעולם". להערכתו מניסיון העבר, החיידקים שפיתחו עמידות לאנטיביוטיקה אינם גורמים למחלות קשות אצל בני אדם."
ואכן, עובדת קיומם של חיידקים עמידים לאנטיביוטיקה מוכרת בישראל בשנים האחרונות. בינואר השנה פרסם ידיעות אחרונות תחקיר, ממנו עולה, כי בישראל התגלו מקרים רבים של חיידקים עמידים לאנטיביוטיקה. במרבית המקרים מדובר בחיידקים הקשורים בזיהום, אשר מועברים למי שמטופלים בבתי חולים, ואולם כאן מדובר בתופעה חדשה: אנשים צעירים שלא אושפזו מעולם בבתי חולים ולכן לא ברור כיצד הועבר אליהם החיידק. אחת ההשערות היא, שהחיידקים מתפשטים באמצעות ירקות ופירות שהושקו במי ביוב או מועברים באמצעות בעלי חיים למאכל, שצרכו אנטיביוטיקה.
"אנחנו רואים בחורות צעירות בלי שום גורמי סיכון, שיש להן חיידקים שאין נגדם תרופה יעילה שעובדת דרך הפה, וצריך לאשפז אותן לשבוע כדי לקבל תרופות בעירוי," אמר ד"ר אברהם בורר מסורוקה לידיעות אחרונות, "יותר משליש מחיידקי ה-E.coli פיתחו עמידות לתרופות. אין לי הסבר למקרה של חולה צעירה, שלא קיבלה מעולם תרופות ויש לה חיידק שעמיד לשלושה סוגי אנטיביוטיקה."
חשש רב מפני עמידות של חיידקים לאנטיביוטיקה
מדענים ישראלים מסבירים כי כל שימוש באנטיביוטיקה תורם לעמידות החיידקים כנגדה, וכאשר יש שימוש יתר – נוצרת התחזקות יתרה של החיידקים. התופעה העיקרית היא של הפצת חיידקים בתוך בתי החולים, אבל ההערכה היא ששנים ארוכות חולפות לפני שהאוכלוסיה הכללית נפגעת מזה.
פרופ' יהודה כרמלי, מנהל היחידה לאפידמיולוגיה במרכז הרפואי תל אביב אמר כי חיידקי הסטפילוקוקוס אאורוס, שטופלו בתחילה בפניצילין, פתחו עמידות מוחלטת לתרופה בתוך עשר שנים. רק כשפותחו תרופות ממשפחת המתיצילין הצליחו הרופאים להתמודד שוב עם החיידק אבל אז הופיע חיידק שעמיד גם בפני המתיצילין, שזכה לשם MRSA – " סטפילוקוקוס אאורוס שעמיד למתיצילין". שנים רבות הוא היה פעיל רק בבתי חולים אבל לפני כמה שנים הוא כבר זלג החוצה, אל האוכלוסיה הכללית וכיום הוא מאיים על אוכלוסיות של צעירים הנמצאים במגע רב, כמו אוהדי ספורט, חיילים ואסירים. משרד הבריאות האמריקאי פרסם הנחיות כיצד למנוע את העברת החיידק במהלך משחקי ספורט ופעילויות חברתיות אחרות הדורשות מגע קרוב.
ובישראל? מחקר שנערך בבית החולים נהריה מצא מקרים של הידבקות בחיידק המרסה בקרב ילדים בצפון הארץ, בשכיחות לא מבוטלת, וגם בסורוקה נמצאו מחקרים של תחלואת ילדים בחיידק זה. משרד הבריאות הקים צוות בדיקה בראשות פרופ' כרמלי, שמצא כי המחלות שהתגלו בארץ אינן נובעות מהזנים האמריקאיים האלימים, אבל הוא מתכוון לפרסם הנחיות להתמודדות עם התפשטות אפשרית של חיידקים כאלה.
הסופר-באג החדש המתפשט כעת בעולם הוא מקור סכנה מוחשית ומיידית בישראל. חיידקי E.coli עמידים ידועים בישראל בעשור האחרון. פרופ' אלון מוזס, מנהל המחלקה למיקרוביולוגיה קלינית ומחלות זיהומיות בבית החולים הדסה, אמר בראיון בידיעות אחרונות שמדובר בגורם מספר 1 של זיהומים בדרכי השתן, שהפך עמיד ביותר: "פעם, 90% מהחיידקים האלה היו רגישים לאמפיצילין, האנטיביוטיקה הכי פשוטה. היום 70%-80% עמידים אליה. הקערה התהפכה על פיה. בשנים האחרונות יש יותר ויותר נשים בהריון, יש להן חיידק עמיד לטיפולים שאפשר לתת דרך הפה. לא פעם אני מוצא את עצמי מאשפז אישה בריאה, בהריון, שאין לה שום תלונה, כדי לתת לה אנטיביוטיקה דרך הווריד כי אין תרופות שיעזרו לה דרך הפה. זה קורה הרבה, זו פשוט קטסטרופה."
האם מדובר בקטסטרופה בינלאומית אמיתית, שאנחנו חוזים בתחילתה, או שמא בתופעה זמנית חולפת? אם ללמוד מנסיון העבר, המדענים והרופאים יצליחו ככל הנראה לפתח את כלי הנשק שיאפשר להתמודד עם ה-NDM-1. אבל זה עלול להיות רק סיבוב אחד במלחמה חדשה וקשה מול היכולות ההולכות ומתגברות של החיידקים. שוב מוכח, שאורחות החיים המודרניים מזמנים לנו את האוייבים הקשים ביותר. זה לא אומר שצריך לחזור לאורח החיים הפרמיטיבי של העת העתיקה, אבל זה כן אומר שצריך להבין לעומקו את הסיכון הכרוך בהתנהגויות מסויימות שלנו, ולהיערך מבעוד מועד להתמודד עם התוצאות.
