מאמרים
מכאן ההמשך היה מהיר: מערך המחקר והפיתוח של החברה הופנה במלוא הקיטור לחקר השפעת החיסון על תאים סרטניים והשלבקת התמימה כמעט ונשכחה. כך בא לעולם החיסון OncoVEXGM-CSF, אולי מהפיכה אמיתית בעולם הרפואה, שמימדיה עוד לא ניתנים להשערה.
OncoVEX הוא חיסון המכיל וירוס אונקוליטי – וירוס מהונדס גנטית, שתוכנת להילחם בתאי הסרטן. הוירוס משכפל את עצמו באופן מבוקר, תוקף תאי גידול ממאירים והורג אותם ובו בזמן הוא אינו נוגע לרעה בתאים בריאים. לאחר שהוא מחסל את כל התאים הסרטניים הוא גווע ומת. וזה עוד לא הכל: החיסון כולל סוכנים ביולוגיים נוספים, שמגבירים את התגובה החיסונית של הגוף למלאנומה, ומביאים למניעה ואף לריפוי של נגעים סרטניים באיזורי גוף נוספים, לעיתים כאלה שאין דרך להגיע אליהם ישירות.
וירוס אונקוליטי: כך זה עובדנשמע טוב מכדי להיות אמיתי? ובכן, לא כך חשבו במנהל המזון והתרופות האמריקאי (FDA) שאישרו את קיומם של שני ניסויים קליניים שלב 3 בפרוטוקול SPA של ה-FDA. מדובר בתהליך הערכה מדעית (Special Protocol Assessment) של מבנה הניסוי והשיטות שלו, שיאפשר קבלה מיידית של אישורים רגולטוריים לחיסון על בסיס תוצאות הניסויים האלה, ומעבר מהיר להפצתו בעולם. אם רק תוצאות הניסוי יהיו מוצלחות כמו אלה בשלב 2.
ואכן, ההתלהבות האמיתית החלה לאחר הצלחת הניסוי בשלב 2, שבו הוכחו הן ההשפעה המקומית (ישירות על הגידול) והן ההשפעה על כלל הגוף של החיסון. הניסוי נערך במרכז לחקר הסרטן בדאלאס, טקסס, בקרב קבוצה של 50 חולי מלאנומה בשלבים III ו-IV שהטיפולים הקודמים שקיבלו – כימותרפיה או תרופות אימונולוגיות כמו איטרלוקין-2 – נכשלו. המטופלים קיבלו את חיסון ה-OncoVEX כטיפול יחיד.
התוצאות, שהתפרסמו בנובמבר 2009 בכתב העת Journal of Clinical Oncology (JCO), הראו ש-14 מתוך 50 המטופלים נרפאו כליל: 10 ישירות מהחיסון וארבעה נוספים לאחר שעברו ניתוח נוסף או טיפול תרופתי נוסף. בקרב עשרה חולים נוספים נרשמה התייצבות בהתקדמות המחלה. ב-92% מהמקרים התוצאות היו יציבות, כלומר נשמרו לפחות ששה חודשים, וברוב המקרים בין 18 ל-40 חודשים. שיעור השרידה הכולל של החולים הגיע ל-58% בשנה הראשונה ול-52% בשנה השניה. וצריך להבין: מרבית הניסויים התרופתיים למחלת המלאנומה עד כה נכשלו, כששיעור ההצלחות היציבות לא עלה על ספרה בודדת.
מרכז הניסוי, ד"ר ניל סנזר, אמר: "השיעור הגבוה של תוצאות יציבות מעיד שלטיפול הזה יש פוטנציאל להעניק תועלת לטווח ארוך למטופלים אשר המגיבים אליו ואולי אף לרפא אותם כליל. עם התרופה הזו יש סיכוי להתקדמות בטיפול במחלות, וזאת בתחום שבו יש מעט, אם בכלל, אפשרויות אחרות לטיפול אפקטיבי, ובמיוחד טיפולים ללא תופעות לוואי קשות."
(לדיווח על תוצאות המחקר, ראו: Journal of Clinical Oncology, Vol 27, 2009: pp. 5763-5771)
מחקר רב לאומי
במאי 2009, עוד בטרם פורסמו תוצאות המחקר רשמית, חברת באיווקס השיקה את המחקר המכונה OPTiM, אשר במסגרתו נערכים ניסויים קליניים שלב 3 במלאנומה גרורתית. הניסויים נערכים במספר מדינות: ארה"ב, בריטניה וגרמניה ולאחרונה צורפו גם בתי חולים בקנדה ודרום אפריקה. הניסוי נועד להעריך את ההשפעה הרפואית והבטיחות של טיפול ב-OncoVEX בהשוואה לטיפול תת-עורי ב-GM-CSF (גורמי עידוד של מושבות גרנולוציגים-מקרופגים) בחולי מלאנומה בשלבים III ו-IV של המחלה. בסך הכל ישתתפו במחקר 360 נבדקים, 240 מהם יקבלו את התרופה ו-120 יהיו קבוצת הביקורת.
בד בבד, בספטמבר 2009 קיבלה באיווקס אישור מה-FDA להשקת ניסוי SPA נוסף שלב 3 ב- OncoVEX, שנערך בקרב חולי סרטן הראש והצוואר. מדובר בסוג סרטן קשה במיוחד, שבו במקרים רבים הגידולים גדולים מדי או קרובים מדי לאיברים חיוניים ולא ניתן להסירם באמצעות ניתוח. במקרים אלה נהוג להפנות את החולים לטיפול המשלב הקרנה וכימותרפיה. הטיפול בחיסון החדש עשוי להעניק להם תקווה ואפילו סיכויי החלמה.
ד"ר האוורד קאופמן
אתר הניסויים הראשי במסגרת ניסוי OPTiM נמצא במרכז הרפואי האוניבסיטאי רש (Rush) בשיקאגו.
ד"ר הווארד קאופמן, דיקן משותף של הקולג' לרפואה ומנהל תוכנית רש לחקר הסרטן, אשר מרכז את הניסוי, אומר: "יש מעט מאוד אפשרויות בפני מטופלים עם מלאנומה מתקדמת, ואף אחד מהם אינו מספק. זו הסיבה מדוע אונקולוגים כה נרגשים מהתוצאות של שלב 2 של הניסוי. התוצאות הראשונות מעודדות אותנו לחשוב שלחיסון יש פוטנציאל לשימוש כהתערבות בשלבים המוקדמים מלאנומה, כשאז הוא עשוי להפחית את קצב ההתפשטות המהיר של המחלה. אם אכן רופא יוכל להזריק לחולה את החיסון בקליניקה שלו ללא אישפוז וללא טיפולים פולשניים, זה יהיה שיפור משמעותי באיכות החיים של חולי מלאנומה."
הסיכוי היחיד
מלאנומה היא מחלה נדירה אך קטלנית, שתפוצתה הולכת ומתרחבת. לפי המכון לחקר הסרטן התגלו בארה"ב 67,800 מקרים חדשים של מאלנומה ב-2009 ונרשמו יותר מ-8500 פטירות כתוצאה מהמחלה. כ-120 אלף איש חולים בשלבים המתקדמים של המחלה, שלבים III ו-IV, שבהם סיכויי ההחלמה זעומים. תוחלת החיים הממוצעת לחולים בשלב IV היא ששה חודשים.
המלאנומה מתחילה בדרך כלל משומה אבל יכולה להתחיל גם ברקמות אחרות בעלות פגמנטים כמו העיניים. הטיפול הניתוחי במחלה אפקטיבי בשלבים המוקדמים בלבד. בגלל היעדר תרופות אפקטיביות לחולי מלאנומה ניכרת תופעה שחולים בשלבים המתקדמים של המחלה מופנים ישירות לניסוי הקליני. עבורם, זה הסיכוי היחיד.
OncoVEX אינו החיסון האונקוליטי הראשון, אולם ללא ספק הוא המתקדם מכולם. ניסויים בפיתוח חיסונים לסרטן העור נערכים גם בישראל ואחד הבולטים הוא מחקרן של פרופ' תמר פרץ וד"ר מיכל לוטם מהמכון האונקולוגי במרכז הרפואי הדסה בירושלים, אשר משתמש בתאי הסרטן של החולה כדי לייצר חיסון כנגד המחלה שלו עצמו: את התאים מערבבים עם מולקולות הפטן ומקרינים אותם כדי למנוע את התרבות התאים בגוף, ולכל אלה מוסיפים חיידקי שחפת מוחלשים. מטרת החיסון הזה הינה המרצה של המערכת החיסונית להילחם בתאי המלאנומה. התוצאות המבטיחות שהושגו עד כה בחולים בדרגה III ו-IV הביאו להרחבת הניסוי גם לחולים בסרטן המעי הגס.
פוטנציאל מסחרי אדיר
חברת באיווקס נוסדה ב-1999 על ידי ד"ר רוברט קופין, המשמש כיום כמנהל הטכנולוגיה הראשי שלה. לפני כן שימש קופין כראש קבוצת מחקר באוניברסיטת UCL בלונדון, שעסקה בתחום הווירולוגיה ופיתוח טכנולוגיות מבוססות וירוס לצורך יצירת תהליכים ביולוגיים יסודיים ושיטות ריפוי חדשות. מאחוריו יותר מ-60 ניירות מדעיים בנושאים אלה והוא גם מפתח כל הפטנטים שמאחורי הטכנולוגיה של החברה ואחראי למו"פ שלה.
"אנו מאמינים שה-OncoVEX הוא הטיפול הקליני המתקדם ביותר בעולם בתחום השימוש בוירוסים לטיפול בסרטן, " אומר קופין, "אנחנו מחוייבים להמשך הבחינה של השימוש בו לטיפול במלאנומה גרורתית וגידולים מוצקים אחרים."
מייסדי באיווקס: רוברט קופין (משמאל) ודויד לצ'מןפיליפ אסטלי-ספארק, נשיא ומנכ"ל ביווקס, כבר לוטש עיניים אל פוטנציאל השוק הטמון בחיסון, אם יסתיימו הניסויים בהצלחה. "ההכרזה על ה-SPA השני של מחקר שלב 3 שלנו ממחישה את מרחב האפשרויות המסחריות, שגלומות ב-OncoVEX," הוא אומר.
על הפוטנציאל של התרופה החדשה אפשר ללמוד רבות אם מסתכלים על פעילותם של המשקיעים בחברה. האינסטינקטים של חברות הון הסיכון הובילו אותן לקפוץ במהירות על עגלת הגיוס של ביווקס, שיצאה לדרכה בסוף 2009. סבב הגיוס של החברה, שבתחילה נועד לגייס 40 מיליון דולר הסתיים בסופו של דבר עם 70 מיליון דולר בקופתה התפוחה של החברה, מה שהתברר כגיוס השני בגודלו בתחום הביוטק בארה"ב ב-2009. בהתחשב בעובדה שרק שנתיים קודם לכן ביטלה החברה הנפקה מתוכננת בהיקף 45 מיליון דולר בלבד, אפשר לחוש בתסמונת "הבהלה לזהב" קורמת עור וגידים.
מה עושים עם כל כך הרבה כסף? גם מממנים את שני הניסויים המתנהלים בימים אלה, וגם נערכים במרץ ליציאה לשוק. בינואר השנה גייסה החברה את טים הנקה, מי שהיה מנהל הפעילות המסחרית הבינלאומית בחברת תרופות הסרטן ג'נטה (Genta), והוא משמש כסגן נשיא לפעילות מסחרית בבאיווקס. תחת אחריותו יתבצעו פעולות השיווק של התרופה.
מהנדסים את הנגיף
ואחרי כל זה, מה קורה עם החיסון לשלבקת ממנו התחיל הכל? ובכן, בימים אלה באיווקס חוזרת גם לתחום הזה, ומשיקה ניסוי קליני שלב 1 בחיסון לשלבקת אברי המין (genital herpes), חיסון המכונה ImmunoVEXHSV2. מדובר בניסוי בכמויות הולכות וגדלות עם הערכת בטיחות ותגובה לחיסון, הנערך במתנדבים בריאים בבית החולים צ'לסי-ווסטמינסטר בלונדון.
ד"ר רוברט קופין אומר: "פיתוח חיסון אפקטיבי נגד שלבקת אברי המין הוכח לאורך השנים כמאתגר במיוחד. ImmunoVEX הוא חיסון המבוסס על נגיפים מוחלשים, שתוכנן במיוחד לפעול במקומות בהם נכשלו החיסונים הקודמים. אנו מאמינים שהחיסון שלנו מבוסס על יסודות מדעיים אמינים, שמבטיחים את את הצלחתו בניסוי." לדבריו התוצאות יסוכמו בסוף השנה ובמידה ויוכחו חיוביות תתקדם החברה ללשלב הניסויים המתקדם יותר.
מנהל הניסוי, ד"ר סיימון ברטון, אומר כי הגורם למחלת שלבקת אברי המין – herpes simplex virus 2 – הוא יעד מרכזי לפיתוח חיסון, הן מההיבט המניעתי והן מההיבט הטיפולי: "שלבקת אברי המין היא מחלה אנדמית, שגורמת לסבל בל יתואר, פיזי ורגשי. הטיפולים בחולים בעלי בעייה חריפה וחוזרת אינם מספקים ואף לא אחד מהחיסונים המניעתיים הקיימים הוכח כאפקטיבי דיו לשימוש בהיקף רחב."
ImmunoVEX מבוסס על גירסה מהונדסת של נגיף שלבקת אברי המין HSV-2, שממנו הוסרו הגנים אשר פוגעים במערכת החיסונית האנושית. החלבונים המקודדים על ידי הגנים האלה מסייעים לנגיף הפראי HSV-2 לפלוש למערכת החיסונית של הגוף. בחיסון מבוטאים כל 80 החלבונים של HSV-2 למעט ארבעה, מה שמרחיב את התגובה החיסונית נגד הנגיף אך ללא קידוד החלבונים הפוגעני. החיסון נבחן במודל פרה-קליני תקני והוכח כמונע לחלוטין את המחלה, מה שמעלה אפשרות כי החיסון עשוי להיות בעל פוטנציאל גדול הרבה יותר למחלות נוספות. החיסון אף מפחית באופן משמעותי את מידת השלת הנגיף (viral shedding) לאחר החשיפה אליו, כלומר מפחית את מידת הפצת הנגיף על ידי הלוקים במחלה.
שלבקת אברי המין פוגעת ביותר מ-45 מיליון אמריקאים בגילאים 11 ומעלה בגלל נגיף ה-HSV-2 וקצב ההידבקות עלה ב-30% משנות ה-70 ועד שנות ה-90 לפי נתוני המרכז לבקרת מגפות (CDCP) בארה"ב. לצד השלפוחיות על אברי המין המאפיינות מחלה זו, חולים בעלי מערכת חיסונית חלשה יותר עלולים לסבול מסיבוכים קשים יותר, דלקת שלפוחית השתן, דלקת השופכה, דלקת צוואר הרחם ואף דלקת קרום המוח. לפי מחקר שהתפרסם בכתב העת BMC Infectious Diseases, העלות הכלכלית של זיהומי שלבקת אברי המין וסיבוכים כתוצאה מהם עולה על מיליארד דולר מדי שנה, בארה"ב לבדה.
אז אמנם שלבקת אינה סרטן, ובמרבית המקרים מדובר באי-נעימות ולא במוות, ובכל זאת מציאת חיסון למחלה עשוי להביא הקלה ושיפור איכות חיים לחולים כה רבים, וגם הכנסות נאות למשקיעים.
