מרכז ביו-נגב הושק שוב. התקציבים? עדיין בגיוס

24 במרץ 2010 מאת: BioSearch  הדפסת מאמר תגובות

המשנה לראש הממשלה והשר לפיתוח הנגב והגליל, סילבן שלום, הודיע אתמול על "השקתו הרשמית" של מרכז ביו-נגב לחדשנות בינלאומית בתעשיית הביוטכנולוגיה ומדעי החיים בנגב. בנאום בפתיחת ועידת הנגב, המתקיימת בבאר שבע, אמר השר שלום כי ביו-נגב עונה על שלושה יעדים אסטרטגיים של מדינת ישראל: העצמה של אזור הנגב, היפוך מגמת בריחת המוחות ופיתוח תעשיית הביוטכנולוגיה ומדעי החיים כמנוע צמיחה כלכלי. "החזון שלי להבאת כ-300 אלף תושבים נוספים לנגב עד 2020 יקרה בזכות פרוייקטים כאלה שיחוללו כאן שינוי אמיתי," הכריז השר.
אלא שמרכז ביו-נגב אינו יוזמה של המשרד לפיתוח הנגב והגליל אלא של אוניברסיטת בן-גוריון בנגב, והוא הוקם כבר בתחילת 2009 ואף זכה מאז להישגים באירופה ולשיתוף פעולה ישראלי-צרפתי בהמשך להכרזה משותפת של הנשיא שמעון פרס ונשיא צרפת ניקולא סרקוזי ב-2008.
מנכ"לית המשרד לפיתוח הנגב והגליל, אורנה הוזמן-בכור אמרה אתמול: "זיהינו פה הזדמנות למצב את הנגב ולמתג אותו כמרכז בינלאומי לתעשיית מדעי החיים, תוך מעבר מתעשיות מזהמות לתעשייה נקייה תומכת אקולוגיה. הנגב הפך למרכז מקורות הידע של המדינה ויש להשתמש במשאב זה." כעת נותר רק להמתין ולראות אם השר שלום, שחזר והשיק אתמול את המרכז, יצליח גם לגייס את התקציבים שהבטיח למרכז. אתמול אמר כי משרד הנגב וגליל "מוביל בימים אלה מהלך לאיגום תקציב בין-משרדי לטובת המרכז."
מרכז ביו-נגב הוקם על ידי אוניבסיטת בן גוריון במטרה לממש את הישגיהם של חוקרי האוניברסיטה והמרכז הרפואי האוניברסיטאי סורוקה, ולמנף אותם כלכלית, וכמו כן כדי לקחת חלק בשיתופי הפעולה האירופאיים בתחום מדעי החיים. כיום שותפים לפעילות גופים רבים, בהם חברת המסחור של האוניברסיטה ב.ג נגב (BGNegev), המכון הלאומי לביוטכנולוגיה בנגב (NIBN), הפארק לטכנולוגיות מתקדמות (ATP), החממות הטכנולוגיות בעומר, דימונה, שדה בוקר ואשקלון וגופים ציבוריים כמו הרשות לפיתוח הנגב ועיריית באר-שבע.
יחודו של המרכז בפעילותו במתכונת של אשכול תעשייה אזורי, לפי מודל ה-Bioclusters האירופאיים. המרכז גם התקבל כחבר מלא ב-CEBR, המועצה האירופית למרכזי ביוטכנולוגיה אזוריים, והוא אף חבר בוועדת ההיגוי של של ה-CEBR. 
"ביו-נגב נוסד בכדי למצב את הנגב כמרכז בינלאומי לתעשיית הביוטכנולוגיה ומדעי החיים" אמר מנכ"ל ביו-נגב, ד"ר שי ירקוני, לשעבר מנכ"ל חברת הביוטכנולוגיה טרגט-אין.  בנוסף לירקוני חברים ב-CEBR ד"ר בינה באום, המשמשת כמנהלת אזור אירופה וקובי פרישמן, המשמש כסמנכ"ל לענייני ישראל. פרישמן אמר: "תחום מדעי החיים נחשב לאחד ממנועי הצמיחה המבטיחים ביותר של מדינת ישראל והתעשייה אף הוגדרה כיעד לאומי על ידי ראשי הממשלה ושרי התמ"ת של ישראל בעשר השנים האחרונות. במדינות רבות בעולם מפתחים אשכולות תעשייה ככלי להתמודדות עם בעיית הפיצול בענף, האשכולות מאפשרים נגישות ויעילות גבוהה של מרכיבי האשכול על ידי ריכוז גיאוגרפי של היכולות ופעילות סינרגטית ביניהם. הממשלות באותן המדינות, תומכות בפיתוח כלי זה ומכירות בחשיבותו האסטרטגית. גם בארץ השכילו להבין את חשיבות האשכולות בכלל וחשיבותם ולפריפריה בפרט, אך הנושא לא יושם עד היום הלכה למעשה".
ביוני 2009 הודיעו ישראל וצרפת על שיתוף פעולה בין מרכז ביו-נגב למרכז סופיה-אנטיפוליס במטרה לעודד חדשנות טכנולוגית ולשתף פעולה בטיפוח מיזמים מצליחים בתחום מדעי החיים. מרכז סופיה-אנטיפוליס הוא המודל על פיו הוקם ביו-נגב: הוא הוקם ב-1969 לצד אוניברסיטת ניס ושימש מאז מודל להקמת מרכזים דומים בצרפת ובאירופה כולה. במרכז פועלים שמונה מרכזי מצוינות, ארגוני מחקר אירופאיים כמו CNRS, INRIA, INRA ו-INSERM וכן חברות עיסקיות בולטות באירופה. המרכז מושך לאיזור חברות ומתקני מחקר המתמחים בטכנולוגיות מידע, מדעי החיים, מדעי הסביבה וכימיה.
שיתוף הפעולה בין המרכזים סופיה-אנטיפוליס וביו-נגב נולד בעקבות ביקור רשמי של משלחת נציגי מרכזים צרפתיים בתחום מדעי החיים ב-2008, שבעקבותיו נחתמה בירושלים הצהרה משותפת של הנשיא פרס והנשיא סרקוזי אודות הכוונה לקיים קשרים מדעיים-טכנולוגיים בתחום מדעי החיים בין שתי המדינות.