מאמרים
משהו חדש קורה בעולם ההשקעות הטכנולוגיות. צריך רק להציץ ברשימת ההנפקות וגיוסי ההון בישראל או בעולם כדי להבין זאת. עולם ההייטק המסורתי יצא בשן ועין מהמשבר הפיננסי של השנתיים האחרונות והוא עדיין מתקשה לחזור ולעמוד על רגליו כמו פעם. לצידו מדדה ענף הקלינטק בצעדים מהוססים, אולי יעצר, אולי יתחיל לרוץ. ומולם הכוכב הזוהר בשמי הבורסות העולמיות כבר חורך את מסלולי המרוצים, מחזיר את המשקיעים המוסדיים כמו גם את המשקיעים הביתיים אל הברוקרים שלהם: קבלו את הביוטק, ההייטק של הדור החדש. וגם רוצו לתפוס מקום בתור להנפקות. צפוף שם.
השקעה בביוטק: המשקיעים מעדיפים הכנסות, לא הבטחות
אירועי הבורסה בתל אביב בימים האחרונים יכולים לאותת על המגמה הההולכת ומתחוורת. רק לפני כמה ימים הסתיימה הנפקת אינטק פארמה, שהתגלתה כהצלחה כבירה. לפניה חזינו בשורה של מיזוגי חברות ביוטק לשלדים בורסאיים, האחרונה בהן היתה קולפלנט, שהתמזגה עם פרויפוליו גרין. חברת די-מדיקל הודיעה עכשיו כי היא בדרך להנפקה בארה"ב ואחריה מסתדרות בשורה ארוכה חברות ביוטק רבות נוספות, שמתכננות לצאת בהנפקת מניות. ואיפה חברות ההייטק? האלקטרוניקה? התוכנה? האינטרנט? שם מדברים אמנם על ההנפקות, אבל איכשהו תמיד בלשון עתיד, מעורפל.
בימים האחרונים התפרסם דו"ח של חברת ארנסט אנד יאנג שמעריך, כי מספר חברות הסטרטאפ הישראליות שיגיעו להנפקה בחו"ל ב-2010 יהיה כשתיים עד חמש, וההון שיגוייס יסתכם בכ-400 מיליון דולר לכל היותר. ב-E&Y מדברים אמנם על סטרטאפים באופן כללי אבל מעריכים כי חברות בתחום מדעי החיים הן אלה שיובילו את המגמה. לפי הדו"ח היקף ההשקעות בתחום הביוטק בארה"ב הולך וגדל בהתמדה והוא מגיע כבר לכ-70% מההשקעה בתחומי המחשבים (בחמש השנים האחרונות: 41 מיליארד דולר לעומת 57 מיליארד דולר). בישראל, לפי הדו"ח, היחס הוא עדיין אחת לשלוש אבל הוא הולך ומצטמצם בהתמדה.
מי שטיפח תיקוות לגבי ענף הקלינטק כיעד השקעה התבדה קשות ב-2009. ממחקר נוסף שפרסמה E&Y עולה, כי שנת 2009 היתה מאכזבת ביותר עבור חברות הקלינטק האמריקניות, כשהיקף ההשקעות בענף (2.6 מיליארד דולר) צנח ב-50% לעומת 2008. המגמה נמשכה עד סוף השנה, כשהיקף הכספים שגוייסו בענף ברבעון הרביעי של 2009 היה נמוך ב-45% לעומת הרבעון השלישי.
נותר אם כך ענף הביוטק כמקור תקווה למשקיעים. לחברות בתחום מדעי החיים יש טכנולוגיות מסעירות ושווקים עם פוטנציאל פנומנאלי להציג בפני המשקיעים ואלה יכולים להפיח רוח חיים בהשקעות בענף. מצד שני, אבל במרבית המקרים נתוני ההכנסות והרווחיות נראים קצת פחות מלהיבים והמשקיעים מעדיפים כסף קשה, לא הבטחות.
תור להנפקה
האם חברות ביוטק ישראליות יכולות כיום לצאת בהנפקות מוצלחות בארה"ב? הנפקת מניות בנאסד"ק היא הרפתקה למיטיבי לכת בלבד, ומאז המשבר הכלכלי גם אלה עלולים למעוד בה וליפול קשות. ובכל זאת, גם כאן חלים עכשיו שינויים. עד העת האחרונה היתה הנחת עבודה, שהמשקיע האמריקאי כבר אינו מוכן לקבל כל חברה עם יחסי ציבור משומנים ותשקיף נוצץ, והוא דורש מחברות להציג היקף פעילות משמעותי ורווחיות.
מנהלי השקעות דיברו על היקף מכירות מינימלי של 100 מיליון דולר בשנה ושיעורי צמיחה גבוהים. דרישות כאלה הן מחסום כמעט בלתי עביר עבור חברות ישראליות, ובמיוחד חברות ישראליות בתחום מדעי החיים.
אבל בשבועות האחרונים דברים משתנים, והנפקה של חברות ללא מכירות הופכת פתאום לאפשרית. את הדוגמה נתנה בימים האחרונים חברה מעניינת בתחום הביוטק, איירונווד (Ironwood Pharmaceuticals) שמפתחת תרופה לתסמונת המעי הרגיז (IBS) ועצירות כרונית, שגייסה 188 מיליון דולר. מדובר בהנפקה הגדולה ביותר מאז שנת 2002, כשריבאפארם (Ribapharm) גייסה 260 מיליון דולר. אבל הפעם זו לא היתה הנפקת חלומות. איירונווד תכננה לגייס 260 מיליון דולר ונאלצה להסתפק בהרבה פחות, מה שהביא אנליסטים רבים להעכיר את אווירת ההתחדשות בשוק ההנפקות. אבל הסחירות הנאה של מניית איירונווד לאחר מכן הביאה גם למחשבות שניות, ולהצהרות שאולי בכל זאת חלון הזדמנויות הההנפקה נפתח מחדש עבור חברות הביוטק. זה לא אומר שהמשקיעים מתכוונים לקנות כל דבר. במקום זה הם אומרים לחברות בענף: תרגשו אותנו.
בתור מסתדרות עכשיו חברות כמו BG-Medicine, יצרנית מערכת אנליזה מולקולרית, שמתכוונת לגייס 86 מיליון דולר, Aveo-Pharmaceuticals, מפתחת תרופה לסרטן, שמתכוונת גם היא לגייס 86 מיליון דולר, וחברות נוספות כמו Tegion ,Surgivision ,Trius ,Alimera ועוד. רשימת החברות, שאינן מתחום הביוטק, הממתינות להנפקה בנאסד"ק, קצרה יותר.
מבט מקרוב: השקעה בביוטק כבר אינה עניין לספקולנטים בלבד
האם חלון ההזדמנויות הזה פתוח גם עבור חברות חברות ביוטק ישראליות? כרגע היחידה שמתכוונת לעשות זאת היא די-פארם והשוק כולו מחזיק לה אצבעות. כמו איירונווד האמריקאית, היא עשויה להיות זו שתפתח את החלון עבור חברות רבות נוספות. די מדיקל, העוסקת במכשור רפואי בתחום הטיפול בסוכרת, מתכוונת לגייס כ-25 מיליון דולר בהנפקה שתיערך על פי התכנון בחודשים הקרובים. די מדיקל כנראה לא תישאר יחידה במסע. בעבר דיברו על הנפקה בוול סטריט גם חברות כמו ביוליין, Quark וביומדיקס וכעת הן עשויות להתעורר מחדש.
זה יכול להיות נחמד, מבחינתן של חברות ישראליות לא מעטות, אם ימי "הבועה" יחזרו לבורסה האמריקאית. במצב בו המשקיעים נוהרים אחר חברות שמוכרות להן חלום, כמו שהיכרנו בשנים קודמות, מחסומי הכלכליות יונמכו ויתכן ונראה מחדש גל הנפקות של חברות בינוניות וקטנות. במצב הזה עשויות חברות ישראליות רבות להצטרף למגמה והמועמדות הראשונות בשורה יהיו כנראה חברות בתחומי הביוטק והקלינטק.
בינתיים לא מדברים על בועה, אבל בהחלט על "ראלי מניות" של סטארטאפים בתחום הביוטק בארה"ב, וההתעניינות של חברות ישראליות במגמה הזו מעוררת הפתעה. אבל זה לא הולך להיות פשוט. גם בהנחה שחברה ישראלית, שאינה מוכרת למשקיע האמריקני, הצליחה לשכנע מדוע היא ראויה לקבל כסף, ובהנחה נוספת שהיא תצליח לעמוד ביעדי ההנפקה ולגייס את מרבית הסכום, עדיין מגיע היום שאחרי, שבו החברה צריכה להיסחר וכל חשש או חשד עלולים לזעזע את שער המנייה שלה. הרפתקה בנסדא"ק עלולה להתגלות כמסע מפרך, עם צורך בשקיפות מירבית מול משקיעים קפדניים, ועם צורך בתכנון עסקי מדוייק ועמידה ביעדים שהוגדרו.
מיזוגים במקום הנפקות
כל אלה מותירים בינתיים את הבורסה הישראלית כזירת מסחר עיקרית לחברות הישראליות. רואי שחורות יגידו שהבורסה בתל אביב אינה תחליף אמיתי לאחותה הבכירה בניו-יורק, אבל כשהכסף מדבר, אזי שתיהן מהוות דרך דומה לגיוס הון.
שנת 2009 היתה בסופו של דבר שנה מוצלחת בתחום ההנפקות בבורסה התל-אביבית, אבל הנפקות אגרות חוב בלבד, כשבמהלכה הונפקו אג"ח קונצרניות בהיקף של כ-35 מיליארד שקל, כפליים משנת 2008. פעילי הבורסה מצפים לשנה מוצלחת עוד יותר ב-2010 אבל לאפשרות שנראה הנפקת מניות חדשות מתייחסים בזהירות רבה. הנפקות מניות שבוצעו השנה, למשל אי.די.בי או אלון חיפושי גז, הסתיימו בביקוש חסר וברכישות של החתמים, וההנפקה של אינטק פארמה בולטת בהצלחתה לצידן. אז כעת, בבורסת הניחושים שליד בורסת המניות מצפים להנפקות של חברות כמו תנובה, אלעד או קנית, אבל יכול להיות שדווקא חברות ביוטק הן אלה שיפתיעו.
המגמה הברורה שהתבררה בחודשים האחרונים היתה כניסה לבורסה של חברות ביוטק באמצעות התמזגות עם שלדים בורסאיים, חברות פעילות בבורסה שחדלו מלעסוק בעיסוקן המקורי. כך למשל התמזגה חממת א.ת.י. מאשקלון עם גפן השקעות הבורסאית. מבחינתה של ביומדיקס, שא.ת.י. נמנית עם החברות שבפורטפוליו שלה, זהו אקזיט לכל דבר. בד בבד ביומדיקס עשתה זאת עם עוד שתי חברות שלה: אליום שמתמזגת לתוך אלוטקס הבורסאית וקולפלנט שמתמזגת עם פורטפוליו גרין.
ואלה לא היחידות. גם חברת ETView הפכה בורסאית באמצעות התמזגות עם השלד הבורסאי First-SBS (לשעבר יאד), ביו-גאל נכנסה לבורסה דרך השלד הבורסאי XTL ואולטרהשייפ עשתה זאת באמצעות ג'וקלס הבורסאית. כך הופכת נוכחותן של חברות בתחום מדעי החיים לתופעה רווחת במסדרונות אחד העם 54 בתל אביב.
מדד הביומד עליו הכריזה הבורסה בשבוע שעבר הוא עדות נוספת להתחזקות מעמדן של החברות בתחום מדעי החיים בעולם ההשקעות הישראלי. כ-40 חברות נסחרות בקטגוריית ה"ביומד" בבורסה הישראלית, מהן 24 נכללו במדד על בסיס קריטריונים שנועדו להביא לייצוג רחב של חברות בתחום. השקת מדד הביוטק, פירושו סולידיות ומהימנות של החברות בענף, וגם מכשירי השקעה חדשים כמו תעודות סל, שפונות לציבור הרחב והזהיר ולאו דווקא לספקולנטים וחובבי הסיכונים. המשקיע שיבחר בתעודת סל ביומד יביע למעשה אמון ביכולתו של הענף כולו, בהיותו חלק ממיינסטרים בתחום ההשקעות. עליית העניין בחברות הביומד יקל משמעותית גם על כניסתן של חברות חדשות ומעניינות בתחום הביומד להיסחרות בבורסה.
אם השאלה העיקרית שנשאלה בשנים האחרונות היתה מתי יפתח החלון להשקעות משמעותיות בביוטק הישראל, דומה שהתשובה בימים אלה כבר נתנה: עכשיו. כ-700 חברות פועלות בישראל בתחומי מדעי החיים, רובן חדשות, מיעוטן בעלות מפת דרכים ברורה ולוחות זמנים באשר למעבר לפסים מסחריים. אבל אפשר להתרשם שקיימת לפחות ודאות אחד בענף: ההון, שהענף כה משווע אליו, נמצא וממתין לאפיק ההשקעה הנכון. חברות שישכילו להציג פוטניאל אמיתי למשקיעים יוכלו להזיג את הזינוק לו הם מייחלות באמצעות הבורסה בישראל, ואולי אף בארה"ב.
בראיון ל-BioSearch אמר אמר ד"ר בני זאבי, שותף מנהל בתמיר פישמן ויו"ר ועדת מדעי החיים בארגון קרנות הון הסיכון: "העשור הבא יכול להיות עשור של פריצה לחברות ישראליות רבות במדעי החיים. אם יהיה מימון עבורן – העשור הבא יהיה עבורן עשור של פריצה משמעותית". אז יכולת יש, ומימון יהיה, ובתוך כמה שנים נגלה כולנו שהביוטק הוא ההייטק החדש.
