מאמרים
חברת הביוטכנולוגיה נוטריניה (Nutrinia) הוקמה ב-2004 על ידי ד"ר נעים שחאדה במסגרת חממת NGT בנצרת, ומוצר הדגל שלה הוא ה-InsuMeal – תחליף חלב-אם ביואקטיבי. מנכ"ל החברה, חן פורת, הצטרף לחברה לפני כשנתיים וחצי.
מהן התחנות המרכזיות בקריירה שלך שהובילו אותך לתפקיד הנוכחי?
סיימתי לימודי MBA באוניברסיטה העברית בשנת 1991. לאחר מכן עבדתי במגוון תפקידים (כספים, שיווק בינלאומי ופיתוח עסקי) בחברת ארקל, העוסקת בסינון ובטיפול במים. ב-1998 עברתי למדעי החיים, וניהלתי את חברת הסטארט-אפ נידריה טכנולוגיות. הובלתי את החברה משלב הפיתוח לייצור ומכירות בארץ ובחו"ל ולפיתוח רשת מפיצים באירופה, ארה"ב ויפן. ב-2006 עברתי לניהול חברה למכשור רפואי בחממת מיט"ב וב-2007 התמנתי למנכ"ל חברת נוטריניה.
חן פורת, מנכ"ל נוטריניה
מה משך אותך בתפקיד?
בעשר השנים האחרונות אני מנהל חברות בתעשיית מדעי החיים. זו תעשיה מרתקת, צומחת, חדשנית ורבת אתגרים, שמשלבת מגוון רחב מאד של תחומים ונמצאת בתהליך של התפתחות ושינוי תמידי. בחברת נוטריניה מצאתי שילוב של צוות מקצועי, טכנולוגיה ייחודית וגם צורך ברור, שוק גדול ושחקנים רב-לאומיים, שזקוקים למוצרים חדשים.
מה ייחודה של הטכנולוגיה של נוטריניה?
החברה עושה שימוש באינסולין – הורמון המוכר בעיקר כאחראי על רגולציה של גלוקוז בגוף ונמצא בשימוש נרחב בחולי סוכרת. עובדה ידועה הרבה פחות היא, שהאינסולין קיים בריכוזים קטנים גם בחלב-אם ותפקידו לסייע בשלבים הראשונים של התפתחות מערכת העיכול. ניסויים מקדמיים, שנערכו בעיקר בפגים, הראו שאצל תינוקות שקיבלו תוספת של אינסולין היתה הבשלה מהירה יותר של מערכת העיכול, הם עלו יותר במשקל וכתוצאה מכך סיכויי ה"שרידות" שלהם השתפרו בצורה משמעותית לעומת קבוצת הביקורת.
מכיוון שאינסולין הוא חלבון רגיש, החברה פיתחה טכנולוגית אינקפסולציה ייחודית, ששומרת על החומר הפעיל בתהליכי הייצור והאחסון של פורמולות התינוקות והופכת אותו לזמין כאשר הוא הוא מגיע לאזור המעי הדק – אזור הספיגה של מערכת העיכול.
איך היית מגדיר את החזון של החברה?
להיות גורם מוביל בפיתוח הדורות הבאים של תוספים, רכיבים פעילים, ביו-אקטיבים, אשר ישפרו את פורמולות התינוקות ויהפכו אותן לקרובות ככל הניתן לחלב אם.
מהם הערכים המאפיינים את הארגון?
אנחנו מודעים היטב לכך, שהתחום שבו אנחנו פועלים (הזנת פגים ותינוקות) הוא תחום רגיש ואחראי. לפיכך, אנחנו מקפידים הקפדה יתרה לא לעשות פעולות, שעלולות לפגוע בצורה כלשהי בבריאות התינוקות. בנוסף, חשובה לנו מאד היושרה המקצועית והאמינות שלנו כחברה. אנחנו פועלים על קו התפר שבין מזון לתרופות וחשוב לנו מאד, שהניסויים והמוצרים שלנו יעמדו בכל אמות המידה המקובלות ליעילות ובטיחות של תרופות, גם במקומות שבהם הדבר לא נדרש באופן מפורש.
מה היו האתגרים המרכזיים שעמדו בפניך כשנכנסת לתפקיד, וכיצד התמודדת איתם?
נכנסתי לחברה, שעברה מספר משברים וזעזועים, שכללו בין השאר החלפה של שני מנכ"לים בפרק זמן של שנה. לכן, היעד הראשון היה ייצוב החברה ובנייה מחודשת של האמון בין העובדים, ההנהלה, היזם ובעלי המניות. שלב זה כלל, בין השאר, בחינה של יעדי החברה והדרכים הנדרשות להגשים אותם. בשלב השני, לאחר שכיווני הפעולה היו ברורים ומוסכמים על כולם, ניתן היה להשלים סבב גיוס לצורך מימוש היעדים.
איזה מין מנהל אתה?
למרות, שבאופן אישי אני אוהב להיות מאד מעורב בפרטים, ולפעמים קצת יותר מידי, כמנהל אני משתדל לתת הרבה חופש פעולה לעובדים. הצוות שלנו הוא הנכס העיקרי של החברה ולכן חשוב לי לתת לעובדים את האפשרות להתנסות בתחומים חדשים, ללמוד ולהתפתח. אני מודע לכך, שכחברת סטארט-אפ קטנה אין לנו משאבים להתחרות בחברות הגדולות בכל הקשור להכשרות, לימודים וכדומה, אבל מנגד היקף ומגוון ההתנסות והאחריות שהם מקבלים הוא הרבה יותר רחב.
כיצד התמודדתם עם המשבר הכלכלי?
כמו אצל כולם, המשבר הכלכלי מהווה נקודת מבחן ליכולת ההישרדות של החברה. על מנת לצלוח את התקופה המורכבת הזו צמצמנו משכורות והורדו למינימום האפשרי את ההוצאות הקבועות בחברה. אנחנו בוחנים בצורה מדוקדקת כל הוצאה וכדי לשמור על גמישות מכסימלית אנחנו מוציאים לקבלני משנה כל פעילות שאיננה קריטית לחברה.
בשנים האחרונות רמת אי-הוודאות הרגולטורית עלתה מאד
כיצד אתה רואה את מצבה של תעשיית מדעי החיים בישראל כיום? מהן נקודות החוזק והחולשה של ישראל כשחקנית בתחום זה?
מצד אחד – זרם החדשנות, היצירתיות והיזמות של תעשיית מדעי החיים הוא נקודת החוזק העיקרית של התעשייה. בשנים האחרונות אנחנו גם עדים להרבה יוזמות שמגיעות ממקורות מגוונים ולא רק מהאקדמיה או החברות הגדולות.
מנגד – אני מזהה שלוש נקודות חולשה עיקריות של התעשייה: מחסור בידע ניהולי, מרחק פיזי ותרבותי משווקי היעד המסורתיים (ארה"ב ואירופה) והחדשים (הודו וסין) ומחסור כרוני במימון.
באשר לידע הניהולי, אני מעריך שהמחסור במנהלים מנוסים ייסגר במשך השנים, כאשר חלק מהמנהלים הצעירים יצברו ניסיון. באשר למחסור במימון, אני פחות אופטימי, למרות הקמת קרן הביוטק החדשה של התמ"ת. מספר הגורמים שמוכנים לממן פרויקטים בתחום מדעי החיים – קרנות, אנג'לים, חברות השקעה – הוא מוגבל ביותר והמשבר הכלכלי רק החריף את המצב. צריך לזכור שבכל רגע נתון יש בישראל מעל 1000 חברות בתחום מדעי החיים, שמחפשות מימון. גם הפנייה לקרנות הון סיכון ולחברות השקעה בחו"ל היא מאד בעייתית, בעיקר משום שאלה נוטות להשקיע "קרוב לבית" והשקעה בחברה הממוקמת במזרח התיכון עדיין נתפסת כמסוכנת וקשה לניהול.
אילו מגמות אתה מזהה כיום בענף?
תעשיית מדעי החיים נעשתה מאד דינמית בשנים האחרונות. מצד אחד, אנחנו רואים פעילות ערה של חברות הפארמה והמכשור הרפואי הגדולות, שעסוקות ברכישות ומיזוגים בכדי להמשיך ולצמוח וזה פותח הזדמנויות לשיתופי פעולה ומקורות מימון חדשים. מנגד, גם התחום הרגולטורי, שנחשב בעבר ליציב יחסית, עובר לא מעט שינויים בשנים האחרונות. בשנה האחרונה אפילו ה-FDA עובר שורה של זעזועים ורמת אי-הוודאות הרגולטורית עלתה מאד. כך שמצד אחד יש "קונים/שותפים פוטנציאלים" למוצרים וטכנולוגיות חדשניות ומנגד, הדרך שצריך לעבור עד שמגיעים לשוק נעשית ארוכה ויקרה יותר מבעבר.
מהו הטיפ שהיית נותן למנהלים בתחום מדעי החיים בתחילת דרכם?
פיתוח של חברה או קו מוצרים בתחום מדעי החיים הוא תהליך ארוך מאד, שדורש הרבה סבלנות ונחישות. לכן חשוב מאד לבנות מוקדם ככל הניתן מערכת ציפיות ריאלית – הן למשקיעים והן למנהלים עצמם – לגבי משך הזמן והמשאבים שידרשו להגיע אל היעדים שקבעתם.
