מאמרים
נקודת השפל של המשבר הכלכלי נמצאת כבר מאחורינו, אלא שעבור חברות ביוטק צעירות הזקוקות למימון, הצורך עדיין בוער והתמונה הפיננסית אינה צפויה להתבהר בקרוב.
חתונה ביוטק: מיזוג בין חברות בעלות טכנולוגיות משלימות
במאמר מעניין שפורסם לאחרונה במגזין (GEN (Genetic Engeneering & Biotechnology News, ממליץ ג'וזף בארון (Baron), שותף בחברת הניהול והייעוץ האמריקאית Extera Partners, על אסטרטגיית הישרדות חדשה לחברות ביוטכנולוגיה שהעתיד מדאיג אותן.
כוונתו של בארון היא, לא פחות, למיזוגים פנימיים – בתוך ענף הביוטק עצמו. והוא מצליח להראות כי בניגוד למקובל לחשוב, דווקא מיזוג בין חברות באותו סדר גודל ושלב חיים, אך לא מאותו התחום בדיוק, יסייע לשתיהן לשרוד את האקלים הכלכלי של השנתיים הקרובות. דווקא השוני בין שתי המועמדות ל"חתונה", יוכל לאפשר הקצאה יעילה יותר של הון ושל צנרות פיתוח.
שנתיים קשות להון סיכון בביוטק
מאז 2007, מזכיר בארון, תעשיית ההון סיכון פעלה בקצב הולך ומואץ. חברות הפארמה הגדולות, המפתחות העיקריות השותפות והרוכשות העיקריות של חברות הביוטק, מתמזגות בינן לבין עצמן, מה שמצמצם עוד יותר את השדה של שותפים פוטנציאליים.
שני גורמים אלו יחד מפעילים לחץ משני הצדדים על חברות הביוטכנולוגיה – מצד אחד פחות מימון זמין לפעילות המו"פ, ומצד שני פחות אפשרויות לאקזיט.
נתון סטטיסטי שמטריד עוד יותר הוא שעד סוף 2009 תגייס תעשיית ההון סיכון רק 11 מיליארד דולר (על פי התאחדות ההון סיכון הלאומית של ארה"ב – NVCA). נתון זה מראה ירידה חדה של 60%(!) מ-2008 ל-2009, וכנראה גם מצביע על צפי עגום למדי להון סיכון לשנתיים הקרובות.
במקביל, אנשי ההון סיכון מבינים שבסביבה הנוכחית, חברות הפורטפוליו הקיימות שלהם יזדקקו ליותר הון למשך זמן רב יותר. יהיה צורך בקבלת החלטות קשות לגבי חלק מהחברות, ועל השאר יופעל לחץ לעשות יותר עם פחות הון.
על רקע מגה-מיזוגים כמו אלה של פייזר ו-וויית' ושל מרק ושרינג פלאו, עסקאות שותפות עם חברות ביוטק יוקפאו או יינטשו. למעשה, כבר כעת חברות הביג פארמה נוטשות חלק משותפויות המו"פ שלהן. כך לדוגמה, פייזר נטשה, כחלק מקיצוץ כללי, עסקה של 195 מיליון דולר עם Hydra BioSciences לפיתוח תרופה לכאב. ופעילות המיזוגים והרכישות בענף הפרמצבטיקה, אומר הכותב, תמשיך ותתבצע בעתיד הקרוב בגלל עניינים שבקניין רוחני.
לכן, מסקנתו של בארון היא, כי אל לחברות הביוטכנולוגיה לחפש את התשובה בקהילת ההון סיכון או בתעשיית הפרמצבטיקה. להפך, האתגר שלהו בסביבה פיננסית זו הוא למצוא מקורות מימון חדשים שיאפשרו להן להמשיך בפיתוח של המוצרים המבטיחים ביותר שלהן. וכאן מגיע הטרנד האחרון בסקטור זה, הלא הוא מה שבארון מכנה "התכנסות הדדית בדרכים חדשות". כך, חברת NeuroMed האמריקאית, המפתחת תרופות לכאב, התמזגה לאחרונה עם CombinatoRx בעסקה של כ-28 מיליון דולר. ואילו Archemix, חברת אוליגו-תרפיה, עשתה ניסיון מיזוג עם NitroMed המפתחת תרופות קרדיולוגיות.
נדוניה ומוהר בצנרת הפיתוח
איזו סיבה יכולה להניע לחברות עם מוצרים ואינטרסים שונים כל כך להתמזג, שואל בארון, כאשר באופן מסורתי הצירוף הזה הוביל להגדלת ההפסדים ולשריפת מזומנים בקצב מוגבר? והוא גם עונה:
"קחו לדוגמא חברת ביוטק טיפוסית שיש לה 5 תוכניות פיתוח ומספיק מזומנים למשך שנה. רק תוכנית אחת שלה היא מבטיחה באמת, אך המשקיעים וההנהלה לא ירצו לקחת סיכון בהימור עליה בלבד. במצב כזה, ההון מתפזר באופן לא יעיל על שאר התוכניות שערכן נמוך.
"מיזוג ביוטק-ביוטק תיאורטי יסייע במקרה כזה – נניח, בין חברת פיתוח תרופות דלקתיות לחברת אונקולוגיה, שתיהן בגודל בינוני. נאמר שלראשונה יש חמש תוכניות פיתוח, קצב שריפת מזומנים של 50 מיליון דולר, ומעט יותר מ-60 מיליון דולר בקופה. לחברת האונקולוגיה יש 3 תוכניות פיתוח, 40 מיליון דולר קצב שריפה וכ-20 מיליון דולר מזומן בקופה.
"שתיהן יזדקקו לגיוס נוסף בתוך שנה או פחות. אם שתיהן יתמזגו, הן יוכלו לייעל את צנרות הפיתוח ולמכור נכסים שאינם נכסי ליבה. הישות הממוזגת תחזיק ב-100 מיליון דולר בקופה, כולל הכסף שהגיע ממכירת הנכסים. זה סכום שיספיק לשנתיים של קיום או יותר. קצב שריפת המזומנים הקיימים יהיה נמוך יותר כיוון שמדובר רק בתוכניות הפיתוח המבטיחות יותר, ולכן יעמוד על כ-50 מיליון דולר בשנה".
עד כאן סוף ההדגמה של בארון. ניתן להתווכח עם מידת ההיגיון שבמיזוג תפוזים ותפוחים, אבל אי אפשר להתעלם מן העובדה שלהבדיל מטקטיקות פיננסיות גרידא כמו מיזוג בורסאי הפוך, כאן ישנו פוטנציאל לערך מוסף ארוך טווח לבעלי המניות. האפשרות לסנן את הצנרת מן המוצרים הפחות אטרקטיביים ועדיין להיוותר עם 2-3 מוצרים מובילים בידיים המשותפות, אכן תוכל להביא להקצאה טובה יותר של הון, ולמימון המו"פ של המוצרים המבטיחים בלבד.
בארון מסכם באזהרה שלפיה, כבר בשנה הבאה נראה פעילות מיזוגים מואצת בקרב חברות הביוטכנולוגיה. אלה שישכילו לעשות את הצעד באופן נכון ישגשגו, הוא מתרה, ואלה שימתינו יותר מדי – כבר לא ימצאו מספיק שותפים אטרקטיביים. לכן, על בעלי המניות לעודד את דפוס המיזוגים הזה ואף לדחוף אליו. האם התובנה של בארון היא גלגל הצלה לחברות או עצת אחיתופל? נחיה ונראה.
