מאמרים
הגיע הזמן למספר הערות בנוגע לרפורמה בבריאות, עכשיו כשהסנאטור מקס באוקוס, יו"ר ועדת הכלכלה, הגיש הצעת חוק לוועדה (שכבר זכתה ליותר מ-500 הסתייגויות). כידוע, קבוצת המסחר הגדולה ביותר של תעשיית התרופות, PhRMA, תמכה ברעיון הכללי של התגייסות למען הרפורמה, כתמורה למושב בוועידה, והזדמנות להשפיע על מהלך הדברים לטובתה. אז איך זה עובד עד עכשיו?כמו שכותב סטיב יוסדין במגזין Biocentury, התשובה היא: "באופן בוטה למדי":
המחיר הנפסד של החלטתה המפוקפקת של PhRMA לסגור עסקה עם ועדת הכלכלה של הסנאט ועם הבית הלבן, התברר בשבוע שעבר, כאשר התפרסמו פרטים לגבי הצעת הרפורמה בבריאות של הוועדה, המעניקה עדיפות לחברות הפארמה הגדולות על פני אחיותיהן מתחום הביוטק. ההצעה היא בגדר מכה לתעשיית המכשור הרפואי, וסטירת לחי לספקיות שירותי המעבדה, סקטורים שלא הסכימו לתרומות 'מרצון' להרחבת הטיפול הרפואי…"הסיכום בן 233 עמודים של 'חוק העתיד הבריא של אמריקה', שפורסם בידי יו"ר הוועידה מקס באוקוס (דמוקרט, מונטנה), כולל את רוב הסעיפים הרצויים ל- PhRMA ברפורמת הבריאות ויש לו רק מגבלה אחת שחברות הפארמה היו רוצות לחסל: ועידה עם כוחות המאפשרים לה לעצור את ההוצאות על Medicare [ביטוח הבריאות הפדרלי לבני 65 ומעלה, המואשם בהתנהלות בזבזנית ובלתי יעילה, מערכת ביוסרץ']."
הטיות וסנאטורים מטעם
על המס שהוטל על מכשור רפואי במסגרת החוק הזה כבר דובר בהרחבה באמצעי התקשורת, ואני מבין שסנאטור ג'ון קרי כבר הביע התנגדות לתקנה זו – מה שמובן מאליו בהתחשב בעובדה שבמסצ'וסטס, ממנה הגיע, יש מספר שחקניות גדולות בתחום. הסנאטורים מ"Guidant" ומ- "Medtronic" (הידועים גם כאינדיאנה ומינסוטה) השמיעו גם הם את קולם בנושא זה. התאחדות המסחר לתעשיית המכשור הרפואי (AdvaMed) לא הצליחה כנראה להגיע להסכמה עם וושינגטון, ולכן המס הזה הוא הגמול שלהם –מה שבתמצית, הוא מסוג הדברים שהופכים אותי בהדרגה לחסיד השוק החופשי.
יש דוגמאות נוספות. המאמר ב- Biocentury יורד לפרטים לגבי עיגון בחוק של מס בלו, המבוסס על נתוני המכירות ונתח השוק שבידי כל חברה. אבל החישוב לא יתבצע על פי מכירות כוללות בתוך ארה"ב, שהיא השיטה שחברות ביוטק שונות ניסו לקדם. לא, הוא מחושב על פי נתח השוק של המכירות לממשלת ארה"ב, שיש בו הטיה לטובת תרופות לאוכלוסייה המבוגרת (בגלל Medicare). באופן כללי, אם התרופה שלך משווקת באופן מסיבית באמצעות תוכנית כלשהי המקבלת סיוע ממשלתי (למשל תרופות נגד נגיף האיידס), תראה תשלומים גבוהים יותר. תרופות יתום פטורות מן המס, מה שוודאי משמח את לבן של מספר חברות.
עדיין מוקדם מדי להיכנס ללחץ לגבי כל תקנה ותקנה בהצעת חוק אחת בלבד, ויש עוד מקום לתהות אם גם אחד מהסעיפים המשמעותיים שהוצעו יעבור בחקיקה. אבל כדאי להקדיש תשומת לב לאופן שבו התהליך עובד: כאשר משתמשים באותה טקטיקה בסקטור הפרטי, היא זוכה לכינוי הידוע לשמצה "דמי חסות". אבל כשהממשלה עושה זאת? טוב, זה כבר אחרת. ברור.
הטור פורסם במקור בבלוג (In The Pipeline | pipeline.corante.com) ומובא כאן ברשות המחבר.
